אבא בלאגן


השארת תגובה

היסטריה בהיסטוריה או איך גרמתי לילדים ליהנות משיעורי היסטוריה

האם שמעתם פעם על המושג "ביצת קולומבוס"?

כאשר ניסה כריסטופר קולומבוס לשכנע את מלך ספרד שיאפשר לו את המסע בו הוא אמור להגיע להודו, הוא נתקל בתגובה של תמיהה מצד המלך: "הרי אף אחד לא הצליח להגיע להודו בדרך הים!".
כדי לשכנע את המלך לקח קולומבוס ביצה והציע למלך להעמידה על השולחן. משנכשל המלך במטלה, לקח קולומבוס את הביצה ושבר את הכוד שלה (החלק שאינו מחודד) וכך העמידה.
"הרי גם אני יכולתי לעשות זאת", טען המלך, "זו לא חכמה!", אמר.
נכון אמר קולומבוס, "אתה לא חשבת שאתה יכול ואני עשיתי זאת!".
מאז הפך המושג "ביצת קולומבוס" למטבע לשוני שמציין פתרון בעיה מסובכת, בצורה פשוטה.

problem-solving-no-regrets

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת


השארת תגובה

11 רעיונות לשבור את השגרה בחורף הישראלי

כולם אוהבים את החורף.
כשאני אומר כולם, אני מתכוון כמובן לזוגות נשואים שהחורף זה הזמן בשנה בו הם יכולים להשקיע בכרס שלהם ולטפח את השערות ברגליים.
כמובן שהחורף מביא איתו חסרון אחד גדול וזה הימים הקרים והגשומים בו אנחנו נהפכים לאסירים באזקבאן ונידונים להישאר בבית עם מוגלגים צמאי דם (או בשמם השני: ילדים).
לאור ניסיוני רב השנים עם ילדים, צירפתי פה 11 פעילויות שאפשר לעשות על מנת להשביע את רעבונם של הערפדים הקטנים.
להמשיך לקרוא


השארת תגובה

מדוע הקטנים תמיד סובלים?

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי עם מוסר השכל בסופו.
מעשה שהיה כך היה…לפני מספר חודשים נסעתי למספר פגישות חשובות שהיו לי, החניתי את האוטו בכחול לבן והפעלתי סלופארק (אפליקציית חנייה). לצערי שכחתי אחרי 3 שעות לחדש את החנייה וכשחזרתי לאוטו גיליתי שקיבלתי דו"ח על סך 100 שקלים. נכון, זה לא סוף העולם אבל זה עדיין מעצבן ולכן חבר הציע לי לרשום מכתב שבו אני מבקש להמיר לי את הקנס לאזהרה.
כתבתי מכתב מרגש וביקשתי להתחשב בי אולם תופתעו (או לא), הבקשה שלי נדחתה.
אני זוכר שחשבתי לעצמי "מדוע האפליקציה מאפשרת חנייה רק ל3 שעות ולמה אין פתרון לעניין הזה?", אז זהו, מסבר שיש פתרון ואנחנו נגיע אליו בהמשך.


Patient-quotes.jpg
להמשיך לקרוא


4 תגובות

11 דברים שעוזרים לילדים היפראקטיביים/בעיות קשב וריכוז

אם אתם כמוני, אז גם לכם יש בבית יצור היפראקטיבי שנראה כאילו דחפו לו סוללות של אנרג'ייזר ולכן אני משתף אתכם בפתרונות הנפוצים ביותר היום לילדים היפראקטיביים/בעיות קשב וריכוז:
להמשיך לקרוא


4 תגובות

על לידות שקטות, קוצר זמן וסוף טוב

 

5 חודשים. 5 חודשים ארוכים עברו מאז שכתבתי פוסט ואתם בטח שואלים את עצמכם "מה גרם לו לחזור לכתוב אחרי כל כך הרבה זמן? ולמה על לידות שקטות?" או "מי זה לעזאזל ולמה אנחנו מקבלים ממנו התראות למייל?".
התשובה לכך כואבת. פשוטה אבל כואבת. התשובה היא התינוק הקטן שלי.

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

על סיכונים, ביטוחים וסייל של זארה

מעשה שהיה כך היה: לפני כשבועיים אחד הילדים של חבר שלי אושפז בבית חולים בעקבות סיבוך של דלקת ריאות, אז כאשר הוא בא אלי לפני כמה ימים ואמר בחיוך "עשיתי לו ביטוח", ישר צחקתי עליו ואמרתי לו שעדיף מאוחר מלעולם לא.
תתארו לכם את ההבעה על הפנים שלי כשהחבר הסתכל עלי ואמר: "כן, העדפתי לבטח אותו שאם בטעות הוא יפול על הרצפה ויישבר, אוכל לישון בשקט בידיעה שהפלאפון שלי מבוטח".

'Noooooooo! Please don't kill my phone!'

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

99% מהזריקות של ילדים באוויר נגמרות בטוב. מה קורה כשהן לא? הצד שלו

יש לי וידוי…אני מכה את הבת שלי.

כלומר, אני לא מכה אותה באופן פיזי אבל אני גורם לכך שהיא תקבל מכות משולחנות, קירות ובערך כל חפץ דומם שקיים. למעשה, אני חושב שהסיבה היחידה שעד עכשיו הדוקטור לא קראה לרוווחה (אני מכיר שם את כולם, גם ככה זה לא יעזור לה), היא שהצוציקית נהנית מזה.
כן, מה ששמעתם. הבת שלי בת שנתיים וחצי והיא מזוכיסטית.

mom V dad

להמשיך לקרוא


6 תגובות

היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם

הכותרת של הפוסט הזה (שנאמרה על ידי מהטמה גנדי), ממצה בדיוק מוחלט את הדרך שבה אני מסתכל על העולם.
אם אנחנו רואים משהו שלא מוצא חן בעינינו – נפעל בכל כוחנו לשנותו (במידת האפשר כמובן), אבל מה קורה כאשר אנחנו מנסה לשנות ולא מצליחים? מה קורה כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו תקועים? במקרה הזה אני מאמין שאנחנו צריכים לעשות חישוב מחדש של המסלול שבו אנו נמצאים.
אני עשיתי חישוב מסלול כזה בשבועות האחרונים ואני גאה להציג את המסלול החדש:
תגידו להתראות לעובד הסוציאלי ותגידו שלום יפה למורה החדש במשרד החינוך. להמשיך לקרוא


2 תגובות

לכל התחלה יש סוף ולכל סוף יש התחלה

כפי שאתם בוודאי זוכרים, לפני כחודש נפגשנו כאן בעקבות ההחלטה שלי להפוך לפליאוליתי לחודש אחד (למי שפספס, אפשר לקרוא על זה כאן).
אז הנה, עבר חודש ואנחנו בשלב הסיכומים…
אז מה היה לנו:
30 ימים של תזונת פליאו
25 ארוחות של בשר
3 ארוחות של חזה עוף
4 ארוחות של דגים
כ- 40 ביצים
אלפמאות ירקות
נשנושים של פירות, שקדים ואגוזים מדי פעם
כאבי ראש שפחתו
כאבי בטן שפחתו משמעותית
יציאות מעיים תקינות הרבה יותר
ו…לא מעט השתוקקות לעוגות (השתוקקות=רצון לטבול את עצמי בקמח,ביצים וכו', לדחוף את עצמי לתנור ולא להשאיר שאריות).

נקודות נוספות שחשוב לי להתייחס אליהן: להמשיך לקרוא


15 תגובות

סיפור עם בשר

השינויים הכי גדולים בחיים שלנו יכולים לקרות מבלי שאנחנו נתכנן אותם: הריון, פיטורים, מוות ואפילו פנצ'ר באוטו (ותנסו להתווכח עם הדוקטור שזה לא משהו גדול).

נראה אתכם עכשיו אומרים שפנצ'ר זאת לא בעיה חמורה...

נראה אתכם עכשיו אומרים שפנצ'ר זאת לא בעיה חמורה…

לפני כחודש נחשפתי דרך שני חברים שלי למשהו שבהחלט יכול לשנות את החיים שלי! בהתחלה התייחסתי לזה בזלזול וקראתי להם משוגעים ומשועממים, לאחר מכן סתם גיחכתי ביני לבין עצמי אבל בסופו של דבר העזתי והחלטתי להמשיך לקרוא


תגובה אחת

האהבה הראשונה שלי – הצד שלו

אני עוד לא בן 28 וכבר יש לי 3 אהבות אמיתיות בחיי.
זה אולי יפתיע אתכם, אבל את המקום השלישי והשני חולקות ביחד הדוקטור והצוציקית, הן לא במקום הראשון למרות שהיו רוצות בכך. את המקום הראשון תופסת מישהי שאני אוהב אותה מגיל 5 בערך, מישהי ששברה לי את הלב כבר כמה פעמים אבל גם גרמה לי להרגיש בעננים כמו שאף אחת אחרת לא תוכל, מישהי שכל פעם כשאני רואה אותה יש לי צמרמורות בכל הגוף להמשיך לקרוא


השארת תגובה

שנה וחצי של אושר

אז עברה כבר שנה וחצי וזה נכון מה שאומרים, הזמן באמת עובר מהר יותר כשנהנים. וכן, בהתחלה השקעתי בו הרבה, התייחסתי אליו, טיפחתי אותו ולא הייתי מפסיק לדבר עליו, אבל לצערי כבר במשך חודשיים לא נגעתי בו מסיבות כאלו ואחרות…אני מקווה שמעכשיו זה ישתנה, בשבילי ובשבילכם, אז בתור יריית פתיחה מחודשת קבלו את סיכום הבלוג של השנה וחצי האחרונות 🙂 להמשיך לקרוא


2 תגובות

חן חן למתחנפן

יש לא מעט אנשים שאנחנו מתחנפים אליהם (או לפחות מנסים) במהלך החיים שלנו, כמו למשל:

  • מורים בבית ספר יסודי- כי אנחנו עדיין קטנים מדי מלהבין שפסיכומטרי זה הדבר העיקרי שמשנה
  • מפקדים בצבא- כי אנחנו חושבים שזה יוציא אותנו חמשוש לבית
  • הבוס בעבודה- כי אנחנו אשכרה מאמינים שזה יגרום לכך שנקבל העלאה (או לפחות שלא נפוטר)
  • בני הזוג שלנו- פשוט כי אנחנו רוצים משהו שאחרת לא היינו מקבלים (ואין לזה שום קשר לכך שחבר שלי עושה מסיבת רווקים באמסטרדם והדוקטור היא האשה הכי יפה בעולם).

אבל יש מושא חנפנות אחד שהוא מעל כולם, שתמיד נרצה להתחנף אליו ושאם התמזל מזלנו והצלחנו לעשות זאת כמו שצריך, דיינו. במקרה שלי מדובר על ההורים של הדוקטור/ להמשיך לקרוא


תגובה אחת

העיקר הבריאות-הצד שלו

אם אתם עוקבים אחרי בפייסבוק (ובינינו, מי לא עוקב אחרי), אתם יודעים שמיד אחרי פסח התחייבתי לרוץ בשנה הבאה את המרתון המלא בירושלים בפחות מ4 שעות! בנוסף לכך, אתם גם בטח יודעים (שוב, מפוסט בפייסבוק שכולכם בוודאי ראיתם ואפילו ביבי עשה לי לייק) שחברת יופלה הפתיעו אותי בעקבות הפוסט הזה (כבר דיברנו על זה שכולם קוראים אותי?) ושלחו לי לבית עם שליח את הדיאט יופלה החדש שלהם.

10987760_10206512628198711_6324888592074472248_n

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

מחאת החיתולים

נתחיל מזה שאני שמח להגיד שאחרי שבוע וחצי של גמילה, הצוציקית גמולה. כלומר, לא גמולה גמולה אבל גמולה- היא עדיין ישנה עם חיתול בלילה אבל חוץ מזה (טפו טפו טפו, מלח מים, שום פלפל ושמן זית) היא כמעט ולא מפספסת. כמובן שכל עניין ההצלחה עם הגמילה משמח אותי (פותח פה *כזה* גדול לשטן), אבל לא רק מהסיבה המובנת. סיבה נוספת שבגללה זה משמח אותי היא שמעכשיו כאשר אנחנו יוצאים לטייל, לא אצטרך להתרוצץ ולחפש מקומות שבהם אני יכול לחתל אותה. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

חרא של יום

אני מודה שלא ציפיתי לכל כך הרבה בלאגן.
שלוליות בכל מקום, עיתונים פרוסים בכל הבית כדי לספוג יותר טוב, ספות שמכוסות כדי שלא יתלכלכו וריח של קקי שלא יוצא מהרצפה (לא רק הריח, גם הקקי די דבוק).
אמרו לנו לחכות קצת, אמרו לנו שזה לא הזמן, אפילו הזכירו לנו שלפני 4 חודשים כתבתי פוסט ואמרתי שנחכה עם זה אבל אנחנו התעקשנו… עונת הגמילה מחיתולים 2015 רשמית החלה!

potty training

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

גם שמאלנים הם בני אדם

בכל חדר שיש בו 10 אנשים, יש 11 דעות שונות. אם המשפט הזה מוכר לכם, אז כנראה שגם אתם חיים במדינה הקטנה שלנו שמאכלסת את כל סוגי האנשים- יהודים, ערבים, ימנים, שמאלנים, ספרדים, אשכנזים וכן, אפילו תימנים. התמהיל ההזוי הזה יכול להיות מקור לפיצוצים (כמו שקורה לא מעט) או דווקא מקום אחר, מקום שבו אנחנו יכולים ללמד את הילדים שלנו שגם אם מישהו חושב אחרת מאיתנו, הוא עדיין בן אדם. גם אם הוא שמאלני.

כי בסופו של דבר כולנו דומים

כי בסופו של דבר כולנו דומים

אני זוכר כשהייתי נער להמשיך לקרוא


2 תגובות

עין תחת עין

כולנו היינו עדים לאחרונה להתנהגות המבישה של הישראלים בטיסה לורנה או בהתפרעות במלון באילת. אני לא יודע מה אתכם, אבל הדבר הראשון שעלה לי לראש כשראיתי את הדברים האלה, זה שהם פשוט מתנהגים כמו ילדים קטנים בטנטרום (התקפי זעם של ילדים).

שהגן יבוא לפה
להמשיך לקרוא


תגובה אחת

על משחקים ותירוצים כדרך חיים

יש לי וידוי…אני לא אוהב לנקות. אני כל כך לא אוהב לנקות, שכשהדוקטור מחליטה שצריך לנקות את הבית (כל יום, כל היום), אני מתחיל להסביר לה למה זה לא הגיוני לנקות כרגע את הבית. בהתחלה התירוצים שלי עוד נשמעו הגיוניים: ננקה ביום שישי לכבוד שבת/את נראית עייפה, אולי נדחה את זה למחר/בואי קודם נאכל משהו ואז ננקה (למי יש כח לזוז אחרי שאוכלים?) וכו'. הבעיה הייתה שלאט לאט הדוקטור הבינה עם מי יש לה עסק, התירוצים האלה לא עבדו עליה יותר וזה הגיע למצב שימי חמישי הזכירו לי את המסדר לפני יציאה שהיו עושים לנו בטירונות. להמשיך לקרוא


19 תגובות

11 דברים שעצבנו אותי מאז שאני אבא

1. היחס בטיפת חלב לאבות

כי בפעם הבאה שאחות של טיפת חלב תשאל אם אני עוזר לאשתי להחליף חיתולים, אני אגיד לה שבוודאי שאני עוזר אבל זה נהיה קצת קשה למצוא חיתולים במידה של אשתי

2. הזלזול באבות בפרסומות

והתשובה המוחצת שקבוצת "כוורת" נתנה להם https://www.youtube.com/watch?v=pI6CbYaLEME

3. ההדרה של אבות ממוצרים לתינוקות 

והאושר כאשר גיליתי שמתחילה מגמה חברתית חיובית בעניין
אבא שופרסל

4. פחיות תחליף החלב שעמוקות מדי

והאושר הכפול בגילוי שיותר לא אצטרך לשטוף את היד אחרי כל פעם שאני מכניס אותה לפחית של התמ"ל

כפית מוארכת מטרנה

כפית מוארכת של חברת מטרנה. פתרון פשוט אך יעיל! אפשר להשיג בחינם כאן

5. חוק "חזקת הגיל הרך"

במקרה של גירושין, החוק אומר שהילד נשאר עם האמא עד גיל 6 (שזה אבסורד בפני עצמו) אבל בגיל 6 ויום דבר לא משתנה, כך שבפועל האמא מחזיקה בילד עד גיל 18. כיום בערך ל 10% בלבד מההורים יש משמורת משותפת!

6. כשבודקים גן והמטפלת מתייחסת רק לאמא

זה בסדר, אל תתייחסי אלי. אני בסך הכל תורם זרע אנונימי שמגדל את הילדה

7. שירי ילדים

כי אין כמו לשמוע את הצוציקית שרה "אמא יקרה לי", "את אמא שלי לעולם לא אחליף באחרת"  ו"אין כמו אמא", אבל כשהיא שרה שיר עלי אז זה "אבא הלך לעבודה"

8. ההנחה הבסיסית שהאבא לא נמצא עם הילד אלא רק האמא

לאם ולתינוק

9. משטחי החתלה בשירותי נשים

בפעם הבאה כשאני מגיע למסעדה ויש משטח החתלה רק בשירותי נשים, אני נכנס לשירותי נשים ומחליף לצוציקית חיתול. לא מאמינים לי??? תעקבו. כשזה יקרה אני מבטיח להעלות סלפי

10. הטון המתנשא והביקורתי של אמהות בפרט ונשים בכלל

"אתה בטוח שלא קר לילדה?", "אתה יודע איך להחליף לה חיתול?", "אמא שלה יודעת שאתה כאן איתה?". ואחרי זה עוד מתפלאים למה יש גברים שמעדיפים לצאת עם גברים

11. העתיד 

הידיעה שלמרות שאנחנו (גברים ונשים כאחד) עובדים קשה מאוד על השינוי של זה, אלו לא יהיו ה10 דברים היחידים שיעצבנו אותי…

עצבים


3 תגובות

על לידות, הפלות וקנאה מוזרה

אני מקנא בדוקטור.
טכנית אני מקנא ב(כמעט) כל הנשים שמהלכות להן על פני כדור הארץ אבל בדוקטור אני מקנא באופן אישי. ולא, זה לא בגלל הקסם האישי שלה,היופי שלה או היכולות המדהימות שלה בתור אמא (טיפ לאבות לעתיד: תמיד זה זמן טוב להחמיא לנשים שלכם). אני מקנא בה בגלל שהיא יכולה להיות בהריון ואני לא.

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

המתכון למשפחה מאוחדת

כבר דיברתי אתכם בעבר על הדברים שחשובים באמת בחיים, אבל הפעם אני רוצה למקד את זה.

אם אתם מרגישים כי משהו בתקשורת ובקשר שלכם עם הילדים לוקה בחסר, אני ממליץ לכם לקרוא את הפוסט הזה עד הסוף כי היום אני רוצה לדבר אתכם על ארוחות משפחתיות ועל החשיבות שלהם. להמשיך לקרוא


3 תגובות

הילדה המהירה בעולם

 

פלאש, טאז, המסיכה, רוד ראנר, ספידי גונזלס וסוניק. כל אלה דמויות שמה שמייחד אותן זה המהירות שלהן. התגובות של האנשים שאני אומר להם שקיים דבר יותר מהיר מהדמויות האלו מתחלקות לשתיים: או שהם מגחכים ואומרים לי שאני חי בסרט או שהם שואלים את עצמם "למי אכפת".
אם אתם שייכים לקבוצה השנייה, אני מרחם עליכם, באמת. לעומת זאת אם אתם שייכים לקבוצה הראשונה, אני רוצה להציג בפניכם את הדמות המהירה ביותר בעולם: הצוציקית.
להמשיך לקרוא


תגובה אחת

מוזס הקדוש

החלטתי לנצל את ההזדמנות, שסוף כל סוף מוזס הגיע לעיר הקודש ולבדוק מה הבשורה והאם היא ידידותית למשפחות. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

11 מחשבות על התמכרות וגמילה

1. לא משנה ממה אתם צריכים להיגמל, הצעד הראשון זה להודות שאתם מכורים

אני יכול להפסיק מתי שארצה

2. נגיד אצלנו, הדוקטור טוענת שהיא לא מכורה. תחליטו אתם…

shopping
3. אם נהיה כנים, יש דברים שאין לי בעיה שהצוציקית תתמכר אליהם

התמכרות מגיל צעיר
4. בגמילה ממוצצים- גאון מי שחשב על הרעיון הזה:

5. הלוואי ולכל גמילה היה אפשר לעשות עץ כמו עץ המוצצים

6. אני נהיה עייף רק מהמחשבה על הלילות ללא השינה שמחכים לי בעקבות הגמילה של הצוציקית מחיתולים

לילות ללא שינה


7. חשוב לזכור תמיד להוות דוגמא אישית

8. למרות שמי צריך דוגמא אישית כשיש i-potty

9. מסקנה: גמילה יכולה להיות דבר מתסכל, אני רק לא בטוח למי יותר

תסכול הדדי
10. אחרי מחשבה עמוקה (ורצון עז לישון לילה שלם), יש מצב שנוותר על הגמילה לעת עתה. בכל מקרה מצאנו עכשיו חיתולים זולים ואיכותיים שעושים את העבודה

אבא שופרסל

זאת פעם ראשונה שאני רואה תמונה של אבא על חבילת חיתולים וזה פשוט גורם לי לחייך 🙂 כל הכבוד שופרסל, תמשיכו כך!

11. ותמיד תזכרו- מחקרים מראים שלכל אדם בעולם יש התמכרות כלשהי שקשה לו להיגמל ממנה (כמו שאתם זוכרים, גם לצוציקית יש התמכרות: ( http://wp.me/p4iEVB-6n ), אז קחו הכל בפרופורציה כי תמיד יש אנשים עם התמכרות מוזרה/גרועה יותר משלכם

התמכרות נורמלית


2 תגובות

על פוסטים ממומנים, מזומנים ויושר אישי

אני רוצה להסביר לכם מה הכוונה בפוסטים ממומנים ועל הדרך גם לעשות גילוי נאות בנוגע לבלוג.

מסתבר שיש אנשים שאוהבים את הכתיבה שלי. אני יודע, גם אותי זה מפליא.
למעשה, הם כל כך אוהבים אותו, שיש גופים מסחריים שונים שמוכנים לשלם כדי שאזכיר אותם בפוסטים שלי.
עכשיו, כסף זה לא דבר רע (במיוחד כשאני עובד סוציאלי וצריך למצוא דרכים יצירתיות להכניס כסף לחשבון) ולכן אני מוכן להשכיר את המקלדת שלי ולהזכיר את הגופים המסחריים אצלי בבלוג. הבעיה היא שאתם, הקוראים, מרגישים שזה בא על חשבונכם, ובצדק.
אי לכך החלטתי לצאת בכמה הצהרות:
אני אפרסם רק מוצרים שנראה לי שבאמת יכולים לעזור לכם. אם המוצר לא באמת טוב, לא אפרסם אותו בעד שום הון שבעולם. היושר האישי שלי שווה יותר מזה, אני מבטיח לכם.
כמו כן, אני לא יוצא בהצהרות מפוצצות לגבי טיבו של המוצר. אשתדל לתת סקירה שלו ולינק. סומך על יסודיותכם. קראו, חקרו ותחליטו לבד אם להשתמש במוצר.
קצת לגבי תהליך היצירה: אני מתייחס למוצר כהשראה. בדיוק כמו שאני מתייחס למילואים ולאירועים מחיי היום-יום.  המוצר רק מייצר תהליך שבו אני חושב על דברים ומשם הפוסט נכתב. הפוסט, כמו רוב הפוסטים שלי, יהיה משעשע, כנה ובשאיפה גם מעורר מחשבה.

אז איך תוכלו לדעת שמדובר בפוסט ממומן?

יש לי חלום. בחלומי אני נוסע עם הדוקטור, הצוציקית וכל בנדיט עתידי נוסף שיהיה לי, לראות משחק של מכבי חיפה באירופה (כזה אני, יש לי חלומות צנועים).
כל פוסט שיהיה ממומן בדרך כזו או אחרת, יתוייג ב"מכבי חיפה" והכנסותיו ילכו למימון החלום שלי.

עכשיו כשהמצפון שלי נקי, אנחנו יכולים להמשיך.

ותודה לאור "ניילון נצמד" לבו על ההשראה.

half full or half empty


3 תגובות

חצי הכוס המלאה

לא קל לחיות בישראל בזמן האחרון. כלומר, אף פעם לא היה קל לחיות בישראל אבל בזמן האחרון הכל נהיה פשוט רע. תוסיפו לזה את העובדה שאני גר במעלה אדומים ושגם אני וגם דוקטור סדר (השם החדש של אשתי), עובדים בירושלים עם כל הבלאגן שהולך שם לאחרונה וזה בכלל כבר מתכון לדיכאון וערב שירי משוררים עם ארקדי דוכין ואבי ביטר.

השבוע קיבלנו בפרלמנט משימה לכתוב על הסיבות שבגללם בחרנו לגור פה בארץ ובכלליות על מצב הביטחון הרעוע שיש פה בזמן האחרון.
כשאני חושב על זה לעומק, הסיבה העיקרית שבגללה אני גר בארץ היא כי נולדתי פה. נכון, יש לי זיקה לארץ וכל המשפחה שלי גרה פה, אבל כנראה שאם הייתי נולד בשווייץ לא הייתי קם בוקר אחד ומחליט לעבור לגור בארץ שמלאה ב:פיגועים, אנשים שמנסים לדפוק אותך, פוליטיקאים שמנסים לדפוק אותך, פיגועים (אמרתי את זה כבר, אבל לצערנו כל זמן מסוים יש סבב חדש של פיגועים), יוקר מחיה, פוליטיקאים חדשים שמנסים לדפוק אותך ופיגועים… כי בואו נודה באמת, לא קל לחיות פה בארץ. אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו (תוך כדי שאתם זורקים לעברי קללה) מדוע בכל זאת אני נשאר לגור פה? אני מודה שאני שואל את עצמי אותו דבר ויש הרבה סיבות לכך, בין אם זה המשפחה שנמצאת פה, החשש ממעבר אל הלא נודע או פשוט החברים מהמילואים שסומכים עלי שאגיע כל פעם. אני יכול לחשוב על הרבה סיבות מדוע כן להישאר בארץ, אבל בשורה התחתונה כשאני חושב על זה לעומק התשובה היא די פשוטה – כי מישהו צריך. מכירים את דילמת האסיר? זה אותו דבר בדיוק, כי אם אני אעשה רק מה שמועיל לי בלי לחשוב על האחרים אז כולם יעשו את זה, ואיזה עולם זה יהיה אז? להמשיך לקרוא

עשה ואל תעשה עם ילדים


5 תגובות

חינוך מיוחד

מעשה שהיה כך היה:

אני הייתי במטבח והצוציקית שיחקה לה בסבבה שלה בסלון, כשפתאום נשמע קולה של חמותי "אולי תשים לה חולצה ארוכה? קר לה".
קר לה?? קר לה??? הילדה מזיעה יותר מאשה בהריון בחודש תשיעי בבית בלי מזגן באמצע אוגוסט ואת אומרת שקר לה??? נשבע לכם, אם הייתי מקבל שקל על כל פעם שההורים של מורן התערבו בחינוך של נויה, היה לי היום לפחות אלפמאות שקל (אלפמאות, מה ששמעתם. אני ירושלמי ובירושלים יש כזה מספר). להמשיך לקרוא

על יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם


13 תגובות

על יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם

האנשים ביום כיפור מתחלקים לשני סוגים: 1. אלה שבשבילם זה יום קדוש, יום שבו נחתמים ספרי החיים והמוות והיום שבו נקבע אם הם צדיקים, רשעים או איפשהו באמצע. 2. אלה שנזכרים שיש להם אופניים או רולרבליידס במחסן, מנערים מהם את האבק ושולחים את הילדים שלהם לרכב בכביש.
אני במשך שנים רבות הייתי מהסוג הראשון. הייתי הולך לבית הכנסת, מתפלל בחרדה ומקווה שההוא שם למעלה יחליט שהייתי נחמד השנה ולא שובב (סוג של naughty or nice אם תרצו). במהלך השנים עברתי תהליך שבסופו הגעתי לאיפה שאני היום – דאיסט (אדם המאמין שאלוהים ברא את העולם, אך אינו מתערב במה שקורה) שהולך עם כיפה על הראשלהמשיך לקרוא


7 תגובות

תנו לגדול בשקט

תחשבו רגע על האנשים שעובדים איתכם. תחשבו רגע על ההורים שמביאים את הילדים שלהם לגן שבו נמצא הילד שלכם. תחשבו אפילו על החברים שלכם. סטטיסטית, לפחות אחד מהם הוא פדופיל! או שאנחנו לא מודעים לזה או שאנחנו בוחרים לרצות לא לדעת, אבל מחקרים עדכניים טוענים שלפחות 5% מהאוכלוסייה הם פדופילים!
בפוסט הנוכחי, אסביר טיפה מה זה בעצם פדופיליה, למה זה כל כך חשוב ללמוד ולדעת שזה קיים, ואספר קצת מחוויותיי האישיות לאחר שעבדתי במשך שנה עם נערים שפגעו מינית באחרים. בסוף הפוסט, אתן מספר נקודות שאמורות להוות אינדיקציה לכם בתור הורים – לאפשרות שהילד שלכם נפגע, ואוסיף גם כתובת של אתר שיכול לגלות לכם אם יש פדופילים מורשעים אצלכם בעיר. להמשיך לקרוא


השארת תגובה

11 דברים מדהימים שלא ידעתם על בריאות

1. הידעת? מחקרים מראים שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום! אחרי ארוחת צהריים וערב כמובן…

2. נכון תמיד אמרתם לעצמכם שממחר אתם מתחילים לעשות הליכה/לרוץ/לעשות כפיפות בטן ועוד כל מיני שקרים שסיפרתם לעצמכם? אז רק תיקחו בחשבון שכושר בלי תזונה נכונה, רק יגרום לכם לחשוב שהשגתם את התוצאה הרצויה אבל זו תהיה אשליה ולא יותר
המצפן התזונתי

3. לבריאות נפשית יש קשר ישיר עם בריאות פיזית. ככה זה כשהיחידים שלא אכפת להם מה הם מכניסים לגוף, הם אנשים משוגעים

בריאות נפשית המצפן התזונתי.gif

4. חשוב שתדעו – אם אומרים לכם שהמשקה נטול סוכר אבל יש במרכיבים שלו מילה שמסתיימת ב "וז" (לקטוז, פרוקטוז, גלוקוז וכו') –
תדעו שעובדים עליכם.

5. ממחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, עולה כי מדי שנה מתים ברחבי העולם 184 אלף בני אדם כתוצאה מצריכת משקאות ממותקים! תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מוזגים לכם קולה…

המצפן התזונתי סוכר במשקאות

כמה סוכר יש בכל משקה

6. הידעת? אדם בישראל צורך בממוצע 30 כפיות סוכר ביום! שזה בערך כמו ללכת ולקפוץ באנג'י רק בלי החבל…

7. תמיד תזכרו שהדרך בה אתם אוכלים – תשפיע על הילדים שלכם באותה מידה
המצפן התזונתי אתה זה הילדים שלך

8. חוקרים מצאו קשר בין צריכה מוגברת של נתרן (מלח) לבין שבץ מוחי, מחלות כליה וסרטן הקיבה! רק תעשו לי טובה ואל תהיו כמו חבר שלי שבגלל המשפט הזה, הפסיק ללכת לים המלח.

9. כיום, רק חברה אחת בישראל, תנובה, יצאה במהלך גורף ובתוכנית מסודרת בשם "המצפן התזונתי" להפחית את כמות הסוכר והנתרן במוצרים שלה, לחצו כאן לקרוא עוד

10. אם ראיתם את האשה שלכם אוכלת סלט, המשפט הכי גרוע שאתם יכולים להגיד באותו רגע זה "יופי, מאמי. הגיע הזמן"…

11. יש המון אנשים שמזלזלים בבריאות שלהם. תעשו לעצמכם טובה ואל תהיו כאלה!

 

 

איור: דניאלה לונדון-דקל

איור: דניאלה לונדון-דקל

 


10 תגובות

11 דברים על עובדים סוציאליים

עבדים סוציאליים

1. רק עובדים סוציאליים יכולים להרוויח יותר כסף בזמן הלימודים כשעבדו בעבודות מזדמנות, מאשר אחרי שהם סיימו את התואר

2. רק עובדים סוציאליים לוקחים את העבודה הביתה (נפשית, לא פיזית. יש גבול לכל תעלול)

3. בלימודים של עבודה סוציאלית, אם יש 5 גברים ו70 נשים זה עדיין נחשב שיש הרבה גברים

4. בהמשך ישיר לנקודה הקודמת – רק בעבודה סוציאלית גברים מקבלים העדפה מתקנת

5. רק בעבודה סוציאלית אפשר להצטיין בהתעללות בילדים (אחד הקורסים הקשים אז תעריכו)

6. רק בעבודה סוציאלית אפשר להיכשל בעוני (בניגוד לשליש מהמדינה שמצליחים לא רע בלהיות עניים)

7. יש עובדים סוציאליים שחוזרים הביתה ובטוחים שמשהו לא בסדר עם המשפחה שלהם. אחרי הכל, כשרואים כל היום משפחות שלא מתפקדות יוצאים מנקודת הנחה שכולם ככה

8. עבודה סוציאלית זאת העבודה הכי כפוית טובה שיש. לא פלא כש6 מתוך 10 עובדים סוציאליים מקבלים השלמת הכנסה

9. עבודה סוציאלית זאת העבודה הכי לא מתוגמלת כלכלית אבל הכי מתוגמלת נפשית, כי לראות נכה על כסא גלגלים מחייך חיוך ענקי כי לקחת אותו לשיט בספינה, שווה את כל ההון שעולם. תאמינו לי 🙂

10. יש עובדים סוציאליים שחוזרים הביתה ובטוחים שהמשפחה שלהם מושלמת. אחרי הכל, כשרואים כל היום משפחות שלא מתפקדות, מתחילים לקחת באופן יחסי את זה שהבית מבולגן והקירות מלאים בקשקושים של טושים

11. חושבים שהעבודה שלכם גרועה? תנסו לשמוע ולראות באופן יום יומי – ילדים מוזנחים, קשישים מוכים ואנשים שרעבים ללחם. עדיין חושבים שהעבודה שלכם כל כך גרועה?

"ואם כבר מצאתם את האנשים שמסכימים לחיות את סיפור איוב המוזכר לעיל, דעו לכם שאלו יחידי סגולה שדרכם קשה, מטרותיהם קדושות ושכרם הוא סיפוק על עוד חתיכה בעולם שהם הפכו לקצת יותר יפה" (רועי ויינשטיין)

———————————————————————————————-
אם אהבתם את הפוסט, אני מזמין אתכם להירשם למעלה מצד שמאל על מנת שתוכלו לקבל ישירות למייל שלכם, לפני כולם, פוסטים שיתפרסמו בעתיד.
לא אעשה שימוש נוסף במייל שלכם. אני מבטיח.


2 תגובות

someone please call 911

  • בשנת 2001 בחודש אוגוסט חמים ונעים, נכנס אדם לבוש חולצה לבנה למסעדת "סבארו" במרכז העיר, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן יקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הוא הכניס את ידו לתיק והפעיל פצצה.
    בפיגוע הנוראי הזה נרצחו 15 ישראלים (7 מתוכם ילדים) ו-140 נפצעו! ועד היום הוא נחשב לאחד הפיגועים הקטלניים ביותר שהעיר ירושלים "זכתה" לראות. אני הייתי רק בן 14 אבל כבר אז הרגשתי מה זה אומר לאבד מישהו, כשמלכה רוט ז"ל-מדריכה בתנועת הנוער בה הייתי, נרצחה באותו פיגוע.
מלכה רוט בת 16 במותה

מלכה רוט ז"ל, בת 16 במותה

  • במהלך התואר שלמדתי בעבודה סוציאלית, טיפלתי במשך שנה בנוער פוגע מינית. אני אדגיש – לא נוער שפגעו בו מינית אלא נוער שפגע מינית.
    רק כדי שתבינו במה מדובר, נתקלתי שם בנער בן 15 שפגע מינית בתינוק בן שנתיים, נער בן 16 שהחדיר אתם לא רוצים לדעת מה, לתוך ילד בן 7 ועוד ועוד סיפורים שהיו גורמים לכם (כמו שהם גרמו לי), לא לישון בלילה.
  • נקפוץ טיפה קדימה בזמן, לאיך נראו החיים בירושלים ממש השבוע (ותודה לאשר יזדי על הדיווח):
    – מהומות אלוהים בשועפט שהפכה לדמשק. תחנת הרכבת הקלה עולה באש
    – 2 ניסיונות דקירה של מאבטחים במרכז העיר
    – תגרה המונית בשער שכם בין ערבים ליהודים
    – נסיון דקירה במרכז העיר (רחוב מקביל לאיפה שהעבודה שלי נמצאת)
    – תגרה בין יהודי לערבי באמצע קרון בתוך הרכבת הקלה
    – זריקת אבנים על אוטובוס של אגד שהיה בדרכו לכותל
    – התפרעויות בכמעט כל חור אפשרי בירושלים שכוללות זריקות אבנים, הבערת צמיגים וקריאות של אינתיפאדה שלישית.
    צירפתי לכם מספר תמונות מתנת rotter כדי שתרגישו את האווירה…

להמשיך לקרוא


תגובה אחת

עשה ואל תעשה עם ילדים…גאוני!

כולנו לפעמים נתקלים במקרים האלה שאנחנו לא בטוחים מה לעשות ואיך לעשות, לכן צירפתי פה מדריך מסודר שמצאתי ברשת שמסביר הכל בצורה ברורה מאוד. להגיד לכם שאני מסכים איתו??? בקרוב מאוד תגלו…

   

להמשיך לקרוא


26 תגובות

איש באמונתו יחיה… האומנם?

האומנם "איש באמונתו יחיה"? כאשר כבשו הבריטים את הודו, הם אסרו על קיום מנהג ה"סאטי" – שריפת אלמנות עם גופת בעליהן (כשהבעל מת אז שורפים גם את אשתו שנשארה בחיים). מנהיגים דתיים באו אז למושל הכללי הבריטי ואמרו לו: "הוד מעלתך, זה המנהג הדתי שלנו!" המושל השיב להם: "גם לנו הבריטים יש מנהג – כאשר אדם שורף אשה בעודה בחיים, אנחנו תולים אותו" (חיים נבון).

אמונה זה דבר סובייקטיבי. יש אנשים שמאמינים באלוהים, יש אנשים שלא ויש אנשים שהם פשוט פסטפריאנים, כל אחד ומה שעושה לו טוב…
השאלה היא מה קורה כשאמונות שונות של שני אנשים שמתכננים לחיות יחד – מתנגשות. כשאני ומורן החלטנו שאנחנו רוצים לחיות ביחד את שארית חיינו, התיישבנו ודיברנו על הדבר שיכול להיות המכשול הגדול ביותר שלנו בדרך לנישואים מוצלחים – הדת. הבעיה הייתה שמורן גדלה בבית מסורתי-דתי ורצתה שהבית שלנו יהיה גם כזה, לעומת זאת אני גדלתי בבית דתי ובעקבות מה שקרה לי בילדות, התרחקתי מהדת וככה גם תכננתי להישאר. בסופו של דבר, מורן הציבה לי 4 תנאים שהם קריטיים בשבילה והיא לא מוכנה לוותר עליהם: להמשיך לקרוא


7 תגובות

המונדיאל ואומנות אחזקת המשפחה

לפני שאנחנו מתחילים לדבר על המונדיאל, אני רוצה להסביר פעם אחת ולתמיד את המושג "נבדל" לנשים שבינינו:

נגיד שאת עושה שופינג ועומדת בתור לשלם בקופה כשאישה זרה עומדת לפניך, לפתע מגיחה מאחורייך החברה של הזרה וזורקת לה חולצה שעוברת אותך כדי שהזרה תשלם בשבילה.
זה נבדל!
*ההסבר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות והגיון בלבד… טוב בסדר, הוא נכתב רק מטעמי הגיון. להמשיך לקרוא


21 תגובות

על פחדים ומה עושים כדי להתגבר עליהם

האם שמעתם פעם על פוביה שנקראת אנטידאופוביה? אם כן אז אני ממש (אבל ממש) מרחם עליכם. אנטידאופוביה הוא הפחד שבמקום כלשהו בעולם, יש כרגע ברווז שצופה בכם. כן כן, מה ששמעתם!
יש הרבה פוביות בעולם. יש פוביות מוזרות יותר כמו אוקטופוביה שזה הפחד מהמספר 8, או צ'אטופוביה שזה הפחד משיער (הנה תירוץ בשבילכם למה אתם מקריחים), ויש פוביות מוזרות קצת פחות כמו אגורופוביה שזה פחד שמונע מכם ללכת למקומות ציבוריים ופתוחים או אביופוביה שזה פשוט פחד מטיסה… להמשיך לקרוא


השארת תגובה

איך מונעים התמכרות???

עד לא מזמן, השתדלתי בכל כוחי למנוע מנויה להתקרב אליהם. השתדלתי שהיא לא תראה אותם, שהיא אפילו לא תדע שהם שם. חששתי שאם היא תראה אותם, היא תתקרב אליהם וחס וחלילה גם תתנסה! היום אני מבין שאין כל טעם לנסות, שהם נמצאים בכל מקום ושאין טעם להתכחש לזה – בסופו של דבר כולם נופלים לזה. להמשיך לקרוא


3 תגובות

מסריח מהראש

אתם רציניים? שוב?? לא נמאס לכם מזה כבר???
אני לא מצליח להבין למה אלה שיושבים שם למעלה במגדל השן, חושבים שזה עובד יותר טוב אם רומסים אוכלוסייה שלמה על הדרך? למה הם לא מתרכזים בחיובי ומתעקשים להתרכז בשלילי? ולמה לעזאזל הם חושבים שאם הם יזלזלו בנו – זה יגרום לנו לעשות את הדבר האחרון שהם רוצים וזה להמשיך לקרוא


השארת תגובה

A Marathon with a metal shard in the hip

A flash of light and then an explosion. I fall to the ground, hearing the screams and cries of my friends around me. I want to get up to help them but I can't move. A few seconds later I realize I can't move my right leg, and then it hits me

להמשיך לקרוא


11 תגובות

מרתון עם רסיס בירך

הבזק של אור ואז פיצוץ. אני נופל על הרצפה ושומע את הצעקות והבכי של החברים מסביב. אני רוצה לקום ולעזור להם אבל אני לא מצליח לזוז. לאחר בדיקה של כמה שניות אני מגלה שאני לא מסוגל להזיז את רגל ימין ואז זה מכה בי – שיט, גם אני נפצעתי!
{לגרסה באנגלית לחצו כאן}
להמשיך לקרוא


19 תגובות

קח לך אשה ובנה לה בית?

בואו נשים את הדברים על השולחן:
1. אני עובד סוציאלי.
2. עובדים סוציאליים לא מרוויחים הרבה כסף.
3. צריך הרבה כסף בשביל לקנות בית.

עכשיו תגידו לי אתם, מה הייתם עושים במצב שלי?
מה הייתם עושים, אם המשכורת שלכם לא מספיקה אפילו לאוכל לכלב וזה עוד כשאין לי כלב (אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק אחד)?
מה הייתם עושים אם כשהייתם עוברים ברחוב ליד הומלס, הוא היה נותן לכם שקל?
מה הייתם עושים אם מקום הקבע היחידי שאתם יכולים להרשות לעצמכם זו חלקת קבר? להמשיך לקרוא


11 תגובות

משנה כיוון

משנה כיוון טאקיאין לי זיכרונות ילדות טובים עם אבא שלי. כלומר יש לי זיכרונות ילדות טובים ממנו אבל רובם כל-כך רחוקים, עד שאני עדיין מתלבט אם הם באמת קרו או שהם קיימים רק בדמיוני הפורה.
קשה לי לכתוב את הפוסט הזה מכיוון שאני חושש שאבא שלי איכשהו יקרא את זה. אני חושש לפגוע בו. אני חושש שהוא ייעלב. אני חושש שהוא לא יבין, שהמשפחה שלי לא תבין!

לאחר מחשבה, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה ישירות לאבא שלי ואני גם אתן לו לקרוא את זה לפני שאפרסם אותו.

אני חושש. להמשיך לקרוא


4 תגובות

על הורים יותר טובים ועובדים סוציאליים

אם אתם הורים, בטח יצא לכם כבר להיתקל יותר מפעם אחת בכל אותם "הורים עילאיים ומתנשאים" שבטוחים שהדבר שאתם עושים כרגע לילד, דופק אותו לכל החיים… זה לא משנה אם הפלתם את הילד על הראש, לא קינחתם לו את האף או פשוט קינחתם לו את האף אבל נגד כיוון התנועה, מבחינתם אתם צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח.
מכירים את ההורים האלה? מעצבנים, נכון? אז נעים להכיר. אליסף – הורה מעצבן. להמשיך לקרוא


2 תגובות

מצפן קטן שמשנה לנו את החיים

כולנו מכירים את הביטוי "אחרי החגים". אחרי החגים אני אתחיל את העבודה שאני חייב להגיש, אחרי החגים אני אפסיק לעשן, אחרי החגים אני אתחיל דיאטה ואחרי החגים אני אתחיל את הדבר ההוא שאני דוחה כבר הרבה מאוד זמן…
אני רוצה לדבר איתכם הפעם על להמשיך לקרוא


השארת תגובה

למה חברי כנסת לא רוצים שאבות יהיו עם התינוקות שלהם אחרי הלידה

 

הפוסט שאתם הולכים לקרוא, הולך לגלות לכם מה קורה בוועדות של הכנסת, מה לא מגלים לנו ואיך מתנהגים (חלק) מחברי הכנסת שאמורים לייצג אותנו!

לפני מספר ימים הגיע לידיים שלי (ושל חברי הפרלמנט של xnet), פרוטוקול של ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שעסק בהצעת חוק שמאפשרת לאבא שתינוקו נולד, "לקחת" 8 ימים לאחר הלידה על מנת להיות בבית (אני אומר לקחת, כי במדינה שלנו כדי לקבל משהו צריך לקחת אותו). להמשיך לקרוא


2 תגובות

11 טיפים ותובנות למרתון

 

1. צריך הרבה דברים כדי לרוץ מרתון. היגיון בריא זה לא אחד מהם

צריך הרבה דברים כדי לרוץ מרתון. היגיון בריא זה לא אחד מהם

היגיון לא תמצאו כאן

2. הסיבה שאנשים עושים את הריצה שלהם לפנות בוקר, זה כדי שהם יספיקו לרוץ לפני שהמוח שלהם מתעורר ועוצר אותם

המח ישן

ששש…

3. טיפ של אלופים: אתם מתחילים הכי מהר שלכם ולאט לאט אתם מגבירים

4. חשוב למדוד דופק תוך כדי הריצה. אם אתם לא מוצאים את הדופק שלכם, זה לא הזמן להתחיל למדוד לאנשים אחרים. "רופא וחולה" תשחקו בזמנכם הפנוי

דוקטור מודד דופק לקיר

"למה אני לא שומע דופק?"

5. יש אלפי מתנדבים שתרמו מזמנם כדי שהריצה שלכם תהיה יותר קלה. הם מגישים לכם מים, מעודדים אתכם ונמצאים שם בשבילכם. לא יזיק להגיד להם תודה ולחייך 🙂

מתנדבים מותשים

הם עומדים (רוב הזמן) שם בשבילכם!

6. אם יש לכם משפחה או חברים שיכולים לבוא לעודד, זה מצוין. אם אין לכם – אז יש לכם בעיות קשות יותר מריצת מרתון

lonley lonley man

לא טוב היות האדם לבדו

7. קודם כל, להיות בן אדם. ראיתם מישהו שנפל או צריך עזרה – תעזרו לו

התנהג לאחרים כמו שהייתם רוצים שיתנהגו אליכם

ערבות הדדית – זה שם המשחק!

8. כשאתם רואים צלם, תזדקפו ותחייכו. אף אחד לא צריך לדעת איך אתם מרגישים באמת

אף אחד לא צריך לדעת שככה אתם מרגישים באמת

אם הומר סימפסון רץ מרתון – גם אתם יכולים

9. חשוב למדוד דופק בסיום הריצה. אם אתם לא מוצאים – כנראה שאתם מתים… אבל תסתכלו על זה ככה – לפחות הגופה שלכם נראית טוב

גופה גופה

ולחשוב שרציתם למות מזיעים בבגדי ריצה…

10. כשאתם רצים ועוברים ליד בית קפה, מותר להסתכל במבטים מתנשאים על האנשים שיושבים שם ולחשוב שהם פראיירים . זה בסדר, הם מתסכלים עליכם וחושבים בדיוק אותו דבר

i'm better than you

זה לא שאני יותר טוב ממך, פשוט…

11. אל תשכחו ליהנות מהמרתון, זאת חוויה! (למרות שגם תאונת דרכים קטלנית זאת חוויה, אז…)

איך מרגישים באמת כשמסיימים מרתון

"תרוצו מרתון" הם אמרו, זה יהיה כיף…


4 תגובות

עץ של מסטיקים

"השחור בבננה זה דבש", "אם לא תאכל- יבוא שוטר", "אם תאכל בעמידה יהיו לך רגליים שמנות", "אם תמשיך לפזול- העיניים יתקעו לך ככה" ועוד ועוד.
אם המשפטים האלה או חלקם מוכרים לכם, כנראה שגם ההורים שלכם שיקרו לכם בתור ילדים.
אין מה לעשות, לשקר לילדים זה משהו שעובר בגנים, אי אפשר להימלט מזה. כל מי שטוען אחרת הוא סתם שקרן… אתם חושבים שאני טועה? בואו נעשה ניסוי קטן: להמשיך לקרוא


8 תגובות

הטוב, הרע והמכוער

השבוע הלכתי לבדוק ביחד עם הקטנטונת וזוגתי שתחיה, מסעדה שמתאימה למשפחות עם תינוקות קטנים. החלטנו ללכת בפעם הראשונה ל"וופל פקטורי" ברחוב עמק רפאים בעיר הקודש (ירושלים, לא תל אביב). מה זה וופל פקטורי אתם שואלים? (ואני יודע שאתם שואלים). המסעדה מגדירה את עצמה כמפעל לייצור ממתקים וכמובן שיש בה כל מה שיש במסעדה רגילה כמו פיצות, פסטות וכו' אבל מנת הדגל שלה זה הוופלים להמשיך לקרוא