חצי הכוס המלאה

23/11/2014 מאת elyasafyaakov 3 תגובות

לא קל לחיות בישראל בזמן האחרון. כלומר, אף פעם לא היה קל לחיות בישראל אבל בזמן האחרון הכל נהיה פשוט רע. תוסיפו לזה את העובדה שאני גר במעלה אדומים ושגם אני וגם דוקטור סדר (השם החדש של אשתי), עובדים בירושלים עם כל הבלאגן שהולך שם לאחרונה וזה בכלל כבר מתכון לדיכאון וערב שירי משוררים עם ארקדי דוכין ואבי ביטר.

השבוע קיבלנו בפרלמנט משימה לכתוב על הסיבות שבגללם בחרנו לגור פה בארץ ובכלליות על מצב הביטחון הרעוע שיש פה בזמן האחרון.
כשאני חושב על זה לעומק, הסיבה העיקרית שבגללה אני גר בארץ היא כי נולדתי פה. נכון, יש לי זיקה לארץ וכל המשפחה שלי גרה פה, אבל כנראה שאם הייתי נולד בשווייץ לא הייתי קם בוקר אחד ומחליט לעבור לגור בארץ שמלאה ב:פיגועים, אנשים שמנסים לדפוק אותך, פוליטיקאים שמנסים לדפוק אותך, פיגועים (אמרתי את זה כבר, אבל לצערנו כל זמן מסוים יש סבב חדש של פיגועים), יוקר מחיה, פוליטיקאים חדשים שמנסים לדפוק אותך ופיגועים… כי בואו נודה באמת, לא קל לחיות פה בארץ. אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו (תוך כדי שאתם זורקים לעברי קללה) מדוע בכל זאת אני נשאר לגור פה? אני מודה שאני שואל את עצמי אותו דבר ויש הרבה סיבות לכך, בין אם זה המשפחה שנמצאת פה, החשש ממעבר אל הלא נודע או פשוט החברים מהמילואים שסומכים עלי שאגיע כל פעם. אני יכול לחשוב על הרבה סיבות מדוע כן להישאר בארץ, אבל בשורה התחתונה כשאני חושב על זה לעומק התשובה היא די פשוטה – כי מישהו צריך. מכירים את דילמת האסיר? זה אותו דבר בדיוק, כי אם אני אעשה רק מה שמועיל לי בלי לחשוב על האחרים אז כולם יעשו את זה, ואיזה עולם זה יהיה אז?

עכשיו לאחר שסיכמנו שאני (ואתם) נהיה כאן בזמן הקרוב, צריך לחשוב מה עושים. הרי להתלונן אפשר כל היום – "ראש הממשלה (ואשתו) מנותקים מהעם, לשר האוצר אין מושג, כל הפוליטיקאים מושחתים ולאף אחד לאכפת מאיתנו".
בו-הו. קחו טישו ונגבו את הדמעות (ואני מדבר בעיקר לעצמי). יש משפט שאמרתי לכם אותו יותר מפעם אחת: "היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם". אתם מרגישים שכולם פה רוצים רק לפגוע בכולם ושלאף אחד במדינה לא אכפת מהשני? תלכו להתנדב! אני מבטיח לכם שאתם תשנו את דעתכם כשתראו כמה אנשים נותנים מזמנם הפנוי למען אנשים אחרים! ואני לא רוצה לשמוע את התירוץ הקבוע של "אין לי זמן" או כל שאר השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. אם זה היה מספיק חשוב, היינו מוצאים את הזמן. אני מודה, אני לא מצפה שמחר בעבודה כשישאלו אתכם מי מהזוגות במירוץ למיליון הכי אהבתם, תגידו שלא ראיתם את הפרק כי הלכתם להתנדב עם ילדים רעבים באפריקה אבל היי, אפשר להתנדב בכל כך הרבה דרכים, שאני בטוח שתוכלו למצוא משהו שיתאים לכם. השיער בראש מציק לכם? תתרמו אותו! יודעים להתנהל נכון מבחינה כלכלית? שתפו אחרים בידע שלכם! רוצים להתנדב ואין לכם כח לצאת מהבית? גם לזה יש פתרון! לא יודעים מה אתם רוצים? גם לזה יש מי שיעזור לכם!
אני אישית ממליץ על עמותת שכן טוב. מבין כל ההתנדבויות שעשיתי בחיי, ההתנדבות בעמותה הזאת השאירה עלי את הרושם הכי חזק. מטרת העמותה הינה קידום אוכלוסיות חלשות בחברה, תוך עידוד צוותי מתנדבים לקיים פעילות התנדבותית מקומית ובכך להגדיל את מספר ה"שכנים הטובים" שסביבנו. מה שכל כך אהבתי בעמותה הוא שאין בה מקבלי שכר וכל המתנדבים פועלים ללא תמורה- ב 100% התנדבות!

אז מה היה לנו עד עכשיו? הגענו למסקנה שלא קל לחיות פה ושלמרות זאת אנחנו כאן. אחר כך הסכמנו שאם כבר אנחנו חיים כאן, אז לפחות שנחיה כמו שצריך ונדאג אחד לשני. לבסוף, קיבלנו רשימה של מקומות להתנדב בהם וסיימנו לקרוא את הפוסט בהרגשה טובה והבנו שאם רק מסתכלים מסביב, מבינים שלא כל כך נורא כאן (ואם יש לכם מקומות מומלצים להתנדבות, אתם כמובן יותר ממוזמנים להוסיף אותם בתגובות).
עכשיו, אחרי שגרמתי לכם להרגיש טוב עם עצמכם (טפיחה עצמית על השכם), אני צריך טובה.
לאור העובדה שהמצב הביטחוני פה על הפנים ושהתנדבויות כנראה לא יצליחו לעזור לי במידה ומחבל יחליט לפרוק עלי או על סביבתי את זעמו, החלטתי להוציא רשיון לאקדח. כמובן שיש דרכים לא כשרות להשיג נשק, אבל אם אני רוצה לעשות את זה בדרך הנכונה, מסתבר שלוקח לכל הפרוצדורה הזאת כמה חודשים ואני מחפש דרך לזרז את זה.
רעיונות? שוט.