האנשים ביום כיפור מתחלקים לשני סוגים: 1. אלה שבשבילם זה יום קדוש, יום שבו נחתמים ספרי החיים והמוות והיום שבו נקבע אם הם צדיקים, רשעים או איפשהו באמצע. 2. אלה שנזכרים שיש להם אופניים או רולרבליידס במחסן, מנערים מהם את האבק ושולחים את הילדים שלהם לרכב בכביש.
אני במשך שנים רבות הייתי מהסוג הראשון. הייתי הולך לבית הכנסת, מתפלל בחרדה ומקווה שההוא שם למעלה יחליט שהייתי נחמד השנה ולא שובב (סוג של naughty or nice אם תרצו). במהלך השנים עברתי תהליך שבסופו הגעתי לאיפה שאני היום – דאיסט (אדם המאמין שאלוהים ברא את העולם, אך אינו מתערב במה שקורה) שהולך עם כיפה על הראש. להמשיך לקרוא
ארכיון חודשי: ספטמבר 2014
תנו לגדול בשקט
תחשבו רגע על האנשים שעובדים איתכם. תחשבו רגע על ההורים שמביאים את הילדים שלהם לגן שבו נמצא הילד שלכם. תחשבו אפילו על החברים שלכם. סטטיסטית, לפחות אחד מהם הוא פדופיל! או שאנחנו לא מודעים לזה או שאנחנו בוחרים לרצות לא לדעת, אבל מחקרים עדכניים טוענים שלפחות 5% מהאוכלוסייה הם פדופילים!
בפוסט הנוכחי, אסביר טיפה מה זה בעצם פדופיליה, למה זה כל כך חשוב ללמוד ולדעת שזה קיים, ואספר קצת מחוויותיי האישיות לאחר שעבדתי במשך שנה עם נערים שפגעו מינית באחרים. בסוף הפוסט, אתן מספר נקודות שאמורות להוות אינדיקציה לכם בתור הורים – לאפשרות שהילד שלכם נפגע, ואוסיף גם כתובת של אתר שיכול לגלות לכם אם יש פדופילים מורשעים אצלכם בעיר. להמשיך לקרוא
אבא בלאגן 