הטוב, הרע והמכוער

השבוע הלכתי לבדוק ביחד עם הקטנטונת וזוגתי שתחיה, מסעדה שמתאימה למשפחות עם תינוקות קטנים. החלטנו ללכת בפעם הראשונה ל"וופל פקטורי" ברחוב עמק רפאים בעיר הקודש (ירושלים, לא תל אביב). מה זה וופל פקטורי אתם שואלים? (ואני יודע שאתם שואלים). המסעדה מגדירה את עצמה כמפעל לייצור ממתקים וכמובן שיש בה כל מה שיש במסעדה רגילה כמו פיצות, פסטות וכו' אבל מנת הדגל שלה זה הוופלים

חמוד תקראי לכלב שלך!

מעשה שהיה כך היה:
לאחר שנויה נולדה, היתה תקופה שאשתי לא יכלה להניק אותה מסיבות רפואיות (אמרתי לה שהיא חייבת כבר להפסיק עם הגראס). בתקופה הזאת הייתי שותף פעיל בהאכלות שלה וכשידידה שלי שמעה את זה, היא אמרה לי: "איזה חמוד אתה שאתה עוזר לה ככה"… חמוד??? גברת! חמוד תקראי לכלב שלך, לא לי!

נשים יקרות! אני לא מצליח להבין מדוע כשאתן רואות גבר שלוקח חלק פעיל בבית ובמשפחה, זה מפתיע אתכן! אנחנו לא נמצאים בסדרה מצוירת והשם שלי זה לא הומר סימפסון.
למה שכשאני בא לטיפת חלב עם נויה, האחות שואלת אותי איפה אשתי. מה זאת אומרת איפה אשתי? היא עסוקה בלקבץ נדבות כדי לממן לתינוקת שלנו השתלת שיער.

עבדו עליי בעיניים

ישנו סיפור על ילד קטן שעמד ליד דלת הבית וחיכה לאביו שישוב מעבודתו. כשהגיע האב עייף ומרוגז לאחר יום עבודה ארוך, שאל אותו בנו: "אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" "למה זה חשוב עכשיו?" שאל האב העייף בכעס. "אני רוצה לדעת… תגיד לי… כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" "90 שקלים. ועכשיו תן לי לנוח. היה לי יום קשה." "אבל רגע אבא… אתה יכול לתת לי 30 שקלים?" עכשיו האב ממש כעס: "הרגע חזרתי מהעבודה ואמרתי לך שעבר עלי יום קשה, ומה שמעניין אותך זה כסף? היכנס לחדר שלך ותחשוב מה לא בסדר במה שעשית" הילד הלך לחדרו וסגר את הדלת אחריו. לאחר כשעה נרגע האב ואמר לעצמו שהיה קצת קשה עם בנו. הוא הקיש בדלת החדר והתיישב על המיטה לצד בנו. "מצטער שכעסתי קודם", אמר, "היה לי יום קשה והוצאתי את הכעס שלי עליך, הנה 30 השקלים שביקשת". הילד חייך באושר ואמר: "תודה אבא!", הוא פתח את קופת החיסכון שלו והוציא משם שטרות של כסף שחסך. "למה ביקשת עוד כסף? אני רואה שיש לך?" שאל האב בכעס. "כי לא היה לי מספיק", ענה הילד. "אבל עכשיו יש לי. תראה יש לי עכשיו בדיוק 90 שקלים!" הוא נתן אותם לאביו ואמר: "אני יכול לקנות שעה מזמנך? תוכל אבא לחזור מחר מוקדם יותר מהעבודה…?"