אבא בלאגן


11 תגובות

מרתון עם רסיס בירך

הבזק של אור ואז פיצוץ. אני נופל על הרצפה ושומע את הצעקות והבכי של החברים מסביב. אני רוצה לקום ולעזור להם אבל אני לא מצליח לזוז. לאחר בדיקה של כמה שניות אני מגלה שאני לא מסוגל להזיז את רגל ימין ואז זה מכה בי – שיט, גם אני נפצעתי!
{לגרסה באנגלית לחצו כאן}
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת


19 תגובות

קח לך אשה ובנה לה בית?

בואו נשים את הדברים על השולחן:
1. אני עובד סוציאלי.
2. עובדים סוציאליים לא מרוויחים הרבה כסף.
3. צריך הרבה כסף בשביל לקנות בית.

עכשיו תגידו לי אתם, מה הייתם עושים במצב שלי?
מה הייתם עושים, אם המשכורת שלכם לא מספיקה אפילו לאוכל לכלב וזה עוד כשאין לי כלב (אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק אחד)?
מה הייתם עושים אם כשהייתם עוברים ברחוב ליד הומלס, הוא היה נותן לכם שקל?
מה הייתם עושים אם מקום הקבע היחידי שאתם יכולים להרשות לעצמכם זו חלקת קבר? להמשיך לקרוא


11 תגובות

משנה כיוון

משנה כיוון טאקיאין לי זיכרונות ילדות טובים עם אבא שלי. כלומר יש לי זיכרונות ילדות טובים ממנו אבל רובם כל-כך רחוקים, עד שאני עדיין מתלבט אם הם באמת קרו או שהם קיימים רק בדמיוני הפורה.
קשה לי לכתוב את הפוסט הזה מכיוון שאני חושש שאבא שלי איכשהו יקרא את זה. אני חושש לפגוע בו. אני חושש שהוא ייעלב. אני חושש שהוא לא יבין, שהמשפחה שלי לא תבין!

לאחר מחשבה, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה ישירות לאבא שלי ואני גם אתן לו לקרוא את זה לפני שאפרסם אותו.

אני חושש. להמשיך לקרוא


4 תגובות

על הורים יותר טובים ועובדים סוציאליים

אם אתם הורים, בטח יצא לכם כבר להיתקל יותר מפעם אחת בכל אותם "הורים עילאיים ומתנשאים" שבטוחים שהדבר שאתם עושים כרגע לילד, דופק אותו לכל החיים… זה לא משנה אם הפלתם את הילד על הראש, לא קינחתם לו את האף או פשוט קינחתם לו את האף אבל נגד כיוון התנועה, מבחינתם אתם צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח.
מכירים את ההורים האלה? מעצבנים, נכון? אז נעים להכיר. אליסף – הורה מעצבן. להמשיך לקרוא


2 תגובות

מצפן קטן שמשנה לנו את החיים

כולנו מכירים את הביטוי "אחרי החגים". אחרי החגים אני אתחיל את העבודה שאני חייב להגיש, אחרי החגים אני אפסיק לעשן, אחרי החגים אני אתחיל דיאטה ואחרי החגים אני אתחיל את הדבר ההוא שאני דוחה כבר הרבה מאוד זמן…
אני רוצה לדבר איתכם הפעם על להמשיך לקרוא