אבא בלאגן

half full or half empty


3 תגובות

חצי הכוס המלאה

לא קל לחיות בישראל בזמן האחרון. כלומר, אף פעם לא היה קל לחיות בישראל אבל בזמן האחרון הכל נהיה פשוט רע. תוסיפו לזה את העובדה שאני גר במעלה אדומים ושגם אני וגם דוקטור סדר (השם החדש של אשתי), עובדים בירושלים עם כל הבלאגן שהולך שם לאחרונה וזה בכלל כבר מתכון לדיכאון וערב שירי משוררים עם ארקדי דוכין ואבי ביטר.

השבוע קיבלנו בפרלמנט משימה לכתוב על הסיבות שבגללם בחרנו לגור פה בארץ ובכלליות על מצב הביטחון הרעוע שיש פה בזמן האחרון.
כשאני חושב על זה לעומק, הסיבה העיקרית שבגללה אני גר בארץ היא כי נולדתי פה. נכון, יש לי זיקה לארץ וכל המשפחה שלי גרה פה, אבל כנראה שאם הייתי נולד בשווייץ לא הייתי קם בוקר אחד ומחליט לעבור לגור בארץ שמלאה ב:פיגועים, אנשים שמנסים לדפוק אותך, פוליטיקאים שמנסים לדפוק אותך, פיגועים (אמרתי את זה כבר, אבל לצערנו כל זמן מסוים יש סבב חדש של פיגועים), יוקר מחיה, פוליטיקאים חדשים שמנסים לדפוק אותך ופיגועים… כי בואו נודה באמת, לא קל לחיות פה בארץ. אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו (תוך כדי שאתם זורקים לעברי קללה) מדוע בכל זאת אני נשאר לגור פה? אני מודה שאני שואל את עצמי אותו דבר ויש הרבה סיבות לכך, בין אם זה המשפחה שנמצאת פה, החשש ממעבר אל הלא נודע או פשוט החברים מהמילואים שסומכים עלי שאגיע כל פעם. אני יכול לחשוב על הרבה סיבות מדוע כן להישאר בארץ, אבל בשורה התחתונה כשאני חושב על זה לעומק התשובה היא די פשוטה – כי מישהו צריך. מכירים את דילמת האסיר? זה אותו דבר בדיוק, כי אם אני אעשה רק מה שמועיל לי בלי לחשוב על האחרים אז כולם יעשו את זה, ואיזה עולם זה יהיה אז? להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת