אני אליסף יעקב, עובד סוציאלי בהכשרתי וכיום מחנך כיתה ומורה לאנגלית בעיר הולדתי.
נשוי למורן (דוקטור סדר) ואב לנויה (הצוציקית) המדהימה ולגולן (עוד אין לו כינוי אז אתם יכולים לקרוא לו איך שבא לכם, גם ככה הוא לא יבוא אליכם).
אופטימיסט מושבע ומאמין שיש לנו את הכוחות והיכולות לגרום לכך שהחיים שלנו ושל האנשים סביבנו יהיו טובים יותר.
כשעלה הרעיון לפתוח את הבלוג, עלו בי חששות – ומה אם אני לא אכתוב טוב, ומה אם אף אחד לא ירצה לקרוא את מה שכתבתי, ומה אם ומה אם…
בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאת הבלוג הזה אני פותח בעיקר בשבילי. אני פותח אותו כדי לשפוך את מה שיש לי בלב וכדי להעלות על הכתב את הדעות שלי ומה שאני מאמין בו.
היום לאחר שפתחתי אותו, אני יכול להגיד שזה משחרר וכיף בו זמנית. אני ממליץ לכם גם לפתוח בלוג ואם תצטרכו עזרה אני יותר מאשמח לעזור לכם בכל מה שאוכל 🙂
בבלוג הזה תוכלו לקרוא את המחשבות שלי על נושאים שונים שקשורים למשפחה ובעיקר איך זה נראה מהצד האבהי של המפה.
אם יש לכם שאלות/הערות/הארות, אתם מוזמנים לכתוב אותן כאן, אני אשמח להתייחס לכל אחת ואחת מהן…
ואם מתחשק לכם, אז אתם יכולים גם לעקוב אחרי (מצד שמאל למעלה) ולקבל הודעה למייל כל פעם שיוצאת רשומה חדשה (לא אעביר את המייל שלכם לאף אחד, אני מבטיח).
תיהנו 🙂
"מחויבות פותחת את שערי הדמיון, מזמינה חזון ומעניקה לנו את החומר המתאים להפיכת חלומנו למציאות" (ג'יימס וומאק)
אבא בלאגן 