11 דברים שגורמים לנו לישון טוב בלילה

1. הידיעה שהילדים שלנו גם ישנים (לא משנה איך ובאיזו צורה, העיקר שהם ישנים)
2. המחשבה על הקפה של הבוקר (ואם יש מישהו שרוצה להפתיע אותי עם כוס כזאת, אני מבטיח לשחק אותה מופתע)
3. כשאנחנו יודעים שעזרנו למישהו היום (גם אם העזרה היא להזהיר אנשים שיש שוטרים שמתחבאים מאחורי השלט)
4. כשהילדים שלנו גורמים לנו לגאווה (הצוציקית מדהימה אותי כל פעם מחדש ביכולות שלה, כנראה שהיא קיבלה את זה מאמא שלה)

5. הידיעה שאנחנו ישנים לצד מישהו שאנחנו אוהבים (בדגש על "ישנים")

https://candlesonline.wordpress.com/2016/07/02/best-sleeping-positions-to-avoid-sleep-deprivation/

6. הידיעה שפרטי האשראי שלנו לא חשופים ברשת (אני התחלתי לאחרונה להשתמש בכרטיס ויזה הנטען של הדואר שלא מקושר לחשבון הבנק שלי ואפשר לעשות בו גם שימוש בחו"ל במקום הטרוולרס צ'ק שהיה נהוג פעם).

7. כשהקבוצה שלנו מנצחת (ובתור אוהד של חיפה זה לא קורה הרבה)

8. כשמחר יום חופש (אבל לא לילדים!)

9. אלכוהול (אבל אל תשכחו שאנחנו גם אמורים לשמש דוגמה לילדים שלנו)

https://laughingsquid.com/worlds-best-father-an-amazing-funny-dad-daughter-photo-series/

10. הידיעה שאני יכול להגביל את סכום הכסף שאני מטעין בכרטיס האשראי ואז לא חשוב שמות (הדוקטור) לא יכולה לגרום לכך שאני אצטרך למשכן את הכליה שלי בשביל הקניות שלה איתו (בארץ או בחו"ל)

"יש לי מספיק בגדים ונעליים, אני לא צריכה ללכת לשופינג", אמרה אף אשה מעולם!

11. כשאנחנו מפסיקים לחשוב על דברים שצריך לעשות מחר כמו להחליט מה ללבוש 🙂

*ותודה לעומר, רון, יכמ, אור, גיורא והדוקטור על הרעיונות שהובילו לכתיבת הפוסט הזה*

 

היסטריה בהיסטוריה או איך גרמתי לילדים ליהנות משיעורי היסטוריה

האם שמעתם פעם על המושג "ביצת קולומבוס"?

כאשר ניסה כריסטופר קולומבוס לשכנע את מלך ספרד שיאפשר לו את המסע בו הוא אמור להגיע להודו, הוא נתקל בתגובה של תמיהה מצד המלך: "הרי אף אחד לא הצליח להגיע להודו בדרך הים!".

כדי לשכנע את המלך לקח קולומבוס ביצה והציע למלך להעמידה על השולחן. משנכשל המלך במטלה, לקח קולומבוס את הביצה ושבר את הכוד שלה (החלק שאינו מחודד) וכך העמידה.

"הרי גם אני יכולתי לעשות זאת", טען המלך, "זו לא חכמה!", אמר.

נכון אמר קולומבוס, "אתה לא חשבת שאתה יכול ואני עשיתי זאת!".

מאז הפך המושג "ביצת קולומבוס" למטבע לשוני שמציין פתרון בעיה מסובכת, בצורה פשוטה.

11 רעיונות לשבור את השגרה בחורף הישראלי

כולם אוהבים את החורף.
כשאני אומר כולם, אני מתכוון כמובן לזוגות נשואים שהחורף זה הזמן בשנה בו הם יכולים להשקיע בכרס שלהם ולטפח את השערות ברגליים.
כמובן שהחורף מביא איתו חסרון אחד גדול וזה הימים הקרים והגשומים בו אנחנו נהפכים לאסירים באזקבאן ונידונים להישאר בבית עם מוגלגים צמאי דם (או בשמם השני: ילדים).
לאור ניסיוני רב השנים עם ילדים, צירפתי פה 11 פעילויות שאפשר לעשות על מנת להשביע את רעבונם של הערפדים הקטנים.

מדוע הקטנים תמיד סובלים?

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי עם מוסר השכל בסופו.
מעשה שהיה כך היה…לפני מספר חודשים נסעתי למספר פגישות חשובות שהיו לי, החניתי את האוטו בכחול לבן והפעלתי סלופארק (אפליקציית חנייה). לצערי שכחתי אחרי 3 שעות לחדש את החנייה וכשחזרתי לאוטו גיליתי שקיבלתי דו"ח על סך 100 שקלים. נכון, זה לא סוף העולם אבל זה עדיין מעצבן ולכן חבר הציע לי לרשום מכתב שבו אני מבקש להמיר לי את הקנס לאזהרה.
כתבתי מכתב מרגש וביקשתי להתחשב בי אולם תופתעו (או לא), הבקשה שלי נדחתה.
אני זוכר שחשבתי לעצמי "מדוע האפליקציה מאפשרת חנייה רק ל3 שעות ולמה אין פתרון לעניין הזה?", אז זהו, מסבר שיש פתרון ואנחנו נגיע אליו בהמשך.

11 דברים שעוזרים לילדים היפראקטיביים/בעיות קשב וריכוז

אם אתם כמוני, אז גם לכם יש בבית יצור היפראקטיבי שנראה כאילו דחפו לו סוללות של אנרג'ייזר ולכן אני משתף אתכם בפתרונות הנפוצים ביותר היום לילדים היפראקטיביים/בעיות קשב וריכוז:

על לידות שקטות, קוצר זמן וסוף טוב

 

5 חודשים. 5 חודשים ארוכים עברו מאז שכתבתי פוסט ואתם בטח שואלים את עצמכם "מה גרם לו לחזור לכתוב אחרי כל כך הרבה זמן? ולמה על לידות שקטות?" או "מי זה לעזאזל ולמה אנחנו מקבלים ממנו התראות למייל?".
התשובה לכך כואבת. פשוטה אבל כואבת. התשובה היא התינוק הקטן שלי.

על סיכונים, ביטוחים וסייל של זארה

מעשה שהיה כך היה: לפני כשבועיים אחד הילדים של חבר שלי אושפז בבית חולים בעקבות סיבוך של דלקת ריאות, אז כאשר הוא בא אלי לפני כמה ימים ואמר בחיוך "עשיתי לו ביטוח", ישר צחקתי עליו ואמרתי לו שעדיף מאוחר מלעולם לא.
תתארו לכם את ההבעה על הפנים שלי כשהחבר הסתכל עלי ואמר: "כן, העדפתי לבטח אותו שאם בטעות הוא יפול על הרצפה ויישבר, אוכל לישון בשקט בידיעה שהפלאפון שלי מבוטח".

היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם

הכותרת של הפוסט הזה (שנאמרה על ידי מהטמה גנדי), ממצה בדיוק מוחלט את הדרך שבה אני מסתכל על העולם.
אם אנחנו רואים משהו שלא מוצא חן בעינינו – נפעל בכל כוחנו לשנותו (במידת האפשר כמובן), אבל מה קורה כאשר אנחנו מנסה לשנות ולא מצליחים? מה קורה כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו תקועים? במקרה הזה אני מאמין שאנחנו צריכים לעשות חישוב מחדש של המסלול שבו אנו נמצאים.
אני עשיתי חישוב מסלול כזה בשבועות האחרונים ואני גאה להציג את המסלול החדש:
תגידו להתראות לעובד הסוציאלי ותגידו שלום יפה למורה החדש במשרד החינוך.

לכל התחלה יש סוף ולכל סוף יש התחלה

כפי שאתם בוודאי זוכרים, לפני כחודש נפגשנו כאן בעקבות ההחלטה שלי להפוך לפליאוליתי לחודש אחד (למי שפספס, אפשר לקרוא על זה כאן).
אז הנה, עבר חודש ואנחנו בשלב הסיכומים…
אז מה היה לנו:
30 ימים של תזונת פליאו
25 ארוחות של בשר
3 ארוחות של חזה עוף
4 ארוחות של דגים
כ- 40 ביצים
אלפמאות ירקות
נשנושים של פירות, שקדים ואגוזים מדי פעם
כאבי ראש שפחתו
כאבי בטן שפחתו משמעותית
יציאות מעיים תקינות הרבה יותר
ו…לא מעט השתוקקות לעוגות (השתוקקות=רצון לטבול את עצמי בקמח,ביצים וכו', לדחוף את עצמי לתנור ולא להשאיר שאריות).

נקודות נוספות שחשוב לי להתייחס אליהן:

סיפור עם בשר

השינויים הכי גדולים בחיים שלנו יכולים לקרות מבלי שאנחנו נתכנן אותם: הריון, פיטורים, מוות ואפילו פנצ'ר באוטו (ותנסו להתווכח עם הדוקטור שזה לא משהו גדול).

נראה אתכם עכשיו אומרים שפנצ'ר זאת לא בעיה חמורה…

לפני כחודש נחשפתי דרך שני חברים שלי למשהו שבהחלט יכול לשנות את החיים שלי! בהתחלה התייחסתי לזה בזלזול וקראתי להם משוגעים ומשועממים, לאחר מכן סתם גיחכתי ביני לבין עצמי אבל בסופו של דבר העזתי והחלטתי

שנה וחצי של אושר

אז עברה כבר שנה וחצי וזה נכון מה שאומרים, הזמן באמת עובר מהר יותר כשנהנים. וכן, בהתחלה השקעתי בו הרבה, התייחסתי אליו, טיפחתי אותו ולא הייתי מפסיק לדבר עליו, אבל לצערי כבר במשך חודשיים לא נגעתי בו מסיבות כאלו ואחרות…אני מקווה שמעכשיו זה ישתנה, בשבילי ובשבילכם, אז בתור יריית פתיחה מחודשת קבלו את סיכום הבלוג של השנה וחצי האחרונות 🙂

מחאת החיתולים

נתחיל מזה שאני שמח להגיד שאחרי שבוע וחצי של גמילה, הצוציקית גמולה. כלומר, לא גמולה גמולה אבל גמולה- היא עדיין ישנה עם חיתול בלילה אבל חוץ מזה (טפו טפו טפו, מלח מים, שום פלפל ושמן זית) היא כמעט ולא מפספסת. כמובן שכל עניין ההצלחה עם הגמילה משמח אותי (פותח פה *כזה* גדול לשטן), אבל לא רק מהסיבה המובנת. סיבה נוספת שבגללה זה משמח אותי היא שמעכשיו כאשר אנחנו יוצאים לטייל, לא אצטרך להתרוצץ ולחפש מקומות שבהם אני יכול לחתל אותה.

חרא של יום

אני מודה שלא ציפיתי לכל כך הרבה בלאגן.
שלוליות בכל מקום, עיתונים פרוסים בכל הבית כדי לספוג יותר טוב, ספות שמכוסות כדי שלא יתלכלכו וריח של קקי שלא יוצא מהרצפה (לא רק הריח, גם הקקי די דבוק).
אמרו לנו לחכות קצת, אמרו לנו שזה לא הזמן, אפילו הזכירו לנו שלפני 4 חודשים כתבתי פוסט ואמרתי שנחכה עם זה אבל אנחנו התעקשנו… עונת הגמילה מחיתולים 2015 רשמית החלה!

עין תחת עין

כולנו היינו עדים לאחרונה להתנהגות המבישה של הישראלים בטיסה לורנה או בהתפרעות במלון באילת. אני לא יודע מה אתכם, אבל הדבר הראשון שעלה לי לראש כשראיתי את הדברים האלה, זה שהם פשוט מתנהגים כמו ילדים קטנים בטנטרום (התקפי זעם של ילדים).

עשה ואל תעשה עם ילדים…גאוני!

כולנו לפעמים נתקלים במקרים האלה שאנחנו לא בטוחים מה לעשות ואיך לעשות, לכן צירפתי פה מדריך מסודר שמצאתי ברשת שמסביר הכל בצורה ברורה מאוד. להגיד לכם שאני מסכים איתו??? בקרוב מאוד תגלו…

   

המונדיאל ואומנות אחזקת המשפחה

לפני שאנחנו מתחילים לדבר על המונדיאל, אני רוצה להסביר פעם אחת ולתמיד את המושג "נבדל" לנשים שבינינו:

נגיד שאת עושה שופינג ועומדת בתור לשלם בקופה כשאישה זרה עומדת לפניך, לפתע מגיחה מאחורייך החברה של הזרה וזורקת לה חולצה שעוברת אותך כדי שהזרה תשלם בשבילה.
זה נבדל!
*ההסבר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות והגיון בלבד… טוב בסדר, הוא נכתב רק מטעמי הגיון.

מסריח מהראש

אתם רציניים? שוב?? לא נמאס לכם מזה כבר???
אני לא מצליח להבין למה אלה שיושבים שם למעלה במגדל השן, חושבים שזה עובד יותר טוב אם רומסים אוכלוסייה שלמה על הדרך? למה הם לא מתרכזים בחיובי ומתעקשים להתרכז בשלילי? ולמה לעזאזל הם חושבים שאם הם יזלזלו בנו – זה יגרום לנו לעשות את הדבר האחרון שהם רוצים וזה

מצפן קטן שמשנה לנו את החיים

כולנו מכירים את הביטוי "אחרי החגים". אחרי החגים אני אתחיל את העבודה שאני חייב להגיש, אחרי החגים אני אפסיק לעשן, אחרי החגים אני אתחיל דיאטה ואחרי החגים אני אתחיל את הדבר ההוא שאני דוחה כבר הרבה מאוד זמן…
אני רוצה לדבר איתכם הפעם על