אבא בלאגן


השארת תגובה

מעשה בחמישה חיתולים מסריחים

אחד הדברים האהובים עלי בחיים זה להתעורר יקיצה טבעית בבוקר. כזה אני- רוצה את מה שאני לא יכול לקבל.
ההשכמה בבוקר הולכת בדרך כלל ככה:
אני באמצע חלום מרגש בו הצלחתי להשפיע על מערכת החינוך בישראל, מצאתי תרופה לסרטן או אפילו יותר טוב- מכבי חיפה הצליחה לחבר 2 ניצחונות רצופים כשלפתע באמצע החלום אני שומע קול לא ברור:
"אעאע"…"אעבבאאאאא"… "אבאאאאאא".
מהרגע שאני קולט שאני כבר לא בתוך חלום, יש לי מספר מועט של שניות להתגלגל הצידה לפני שהחלום הופך לסיוט.
תבינו, לבנדיט יש מנהג חדש בבוקר בו הוא מחליט שהדרך הכי טובה להעיר את אבא שלו, היא לשבת לי על הפנים אחרי שהוא בילה לילה שלם בלמלא את החיתול שלו בכל טוב. ואם זה לא מספיק, הוא מדי פעם מתעלה על עצמו ומצליח להוריד את המכנסיים לפני שהוא יושב עלי עם החיתול הריחני שלו.
עכשיו, זה לא שאני לא אוהב את הבנדיט, אני מת עליו (וממנו), אבל הייתי שמח אם הדבר הראשון שאני חווה בבוקר לא היה מרגיש ומריח כמו אחרי הפצצה כימית.

להמשיך לקרוא