יש לי וידוי…אני מכה את הבת שלי.
כלומר, אני לא מכה אותה באופן פיזי אבל אני גורם לכך שהיא תקבל מכות משולחנות, קירות ובערך כל חפץ דומם שקיים. למעשה, אני חושב שהסיבה היחידה שעד עכשיו הדוקטור לא קראה לרוווחה (אני מכיר שם את כולם, גם ככה זה לא יעזור לה), היא שהצוציקית נהנית מזה.
כן, מה ששמעתם. הבת שלי בת שנתיים וחצי והיא מזוכיסטית.
איך הכל התחיל
הכל התחיל כשהתחלתי להעיף את הצוציקית באוויר בדיוק כמו שאבא שלי היה עושה לי ועדיין עושה את זה לנכדים (חוץ מלצוציקית, את הצוציקית הוא לא מעיף באוויר בכלל, אני לא מרשה לו לעשות את זה. כשהדוקטור בסביבה).
בכל מקרה, אנחנו החליטה שאני צריך לשחק בצורה רגועה עם הצוציקית כדי שהיא לא תגדל להיות עם בעיות קשב וריכוז כמו שלי, אבל מה אני אגיד לכם…משחקים שקטים זה לא בדיוק הדבר האהוב עלי
צילום: Engledow Art Photography
אני אוהב להוציא אנרגיות, להשתולל ולקפוץ ורצה הגורל (וההצקות הבלתי פוסקות שלי בנושא) והצוציקית יצאה בדיוק כמוני! אז כן, מדי פעם היא מקבלת מכה כשהיא מנסה לעשות סלטה מהכסא לרצפה או קפיצה משולשת מהספה, אבל גם אני קיבלתי לא מעט מכות בתור ילד וזה לא פגע פגע פגע פגע פגע בי בכלל.
וזה לא רק אני, אני מכיר לפחות עוד אבא אחד שחושב כמוני, אבל הבעיה היא שהדוקטור לא מרוצה מזה שאני משתולל עם הצוציקית ואני לא מצליח להבין למה!
מה כל כך נורא בלנצל את הכמה שעות הבודדות שיש לי עם הצוציקית כדי להשתולל איתה? מה עדיף, שנשב ביחד על ספה ונקשיב לבטהובן?? כי מבחינתי הבטהובן היחידי שאני אשמע, זה בטהובן שמחובר לרצועה ועושה תחרות עם הצוציקית מי מזיל יותר ריר (אל תדאגו, זו לא באמת תחרות. הצוציקית מנצחת). ובניגוד לטענותיה של הדוקטור, אני אישית לא רואה בעיה שחלק מהטקס לפני השינה יכלול מעוף של הצוציקית כמו סופרמן תוך כדי ניגון השיר ברקע, אני עושה לה את זה מאז שהיא נולדה ואני לא שומע אותה מתלוננת!
אתם שומעים אותה מתלוננת? גם אני לא
לפני מספר ימים היינו עם הצוציקית בפעלטון שנפתח ביחד עם מאוחדת כדי לתת הסברים בריאים לכל ההשתוללויות שאנחנו עושים (אנחנו=אני, אבל "אנחנו" נשמע יותר טוב כשאני מסביר את זה לדוקטור). למעשה, אחת מהמדריכות של מאוחדת שהיו שם אמרה שאין שום בעיה בכך שאני זורק את הצוציקית באוויר ותופס אותה, זה אפילו בריא לחגורת הכתפיים, או שזה בעצם בריא לביטחון העצמי, או אולי זה בריא לחיזוק שרירי הליבה? היא אמרה שזה בריא למשהו זה בטוח.
ואתם יודעים מה? עזבו לרגע בצד את העניין של הבריאות או שזה שהיא מקבלת מכה מדי פעם כשהיא נופלת. כל זה לא משנה שכשהדבר היחידי שהיא עושה כשאני משתגע איתה, זה לחייך את החיוך הענקי שירשה ממני
"עלינו לזכור מהו משחק ולהפוך אותו לחלק מחיי היום-יום שלנו, כי זהו ככל הנראה המרכיב החשוב ביותר בהגשמה עצמית של האדם" (סטיוארט בראון)
ואני מזמין אתכם לקחת כוס קפה, להישען אחורה ולהיכנס לפוסט של הדוקטור כדי לקרוא איך היא יורדת עלי ולמה היא חושבת שהיא צודקת (היא לא).
לקריאה לחצו כאן
לקריאה נוספת על משחק בריא לחצו על הלינק:
אבא בלאגן 