אבא בלאגן

מעשה בחמישה חיתולים מסריחים

השארת תגובה

אחד הדברים האהובים עלי בחיים זה להתעורר יקיצה טבעית בבוקר. כזה אני- רוצה את מה שאני לא יכול לקבל.
ההשכמה בבוקר הולכת בדרך כלל ככה:
אני באמצע חלום מרגש בו הצלחתי להשפיע על מערכת החינוך בישראל, מצאתי תרופה לסרטן או אפילו יותר טוב- מכבי חיפה הצליחה לחבר 2 ניצחונות רצופים כשלפתע באמצע החלום אני שומע קול לא ברור:
"אעאע"…"אעבבאאאאא"… "אבאאאאאא".
מהרגע שאני קולט שאני כבר לא בתוך חלום, יש לי מספר מועט של שניות להתגלגל הצידה לפני שהחלום הופך לסיוט.
תבינו, לבנדיט יש מנהג חדש בבוקר בו הוא מחליט שהדרך הכי טובה להעיר את אבא שלו, היא לשבת לי על הפנים אחרי שהוא בילה לילה שלם בלמלא את החיתול שלו בכל טוב. ואם זה לא מספיק, הוא מדי פעם מתעלה על עצמו ומצליח להוריד את המכנסיים לפני שהוא יושב עלי עם החיתול הריחני שלו.
עכשיו, זה לא שאני לא אוהב את הבנדיט, אני מת עליו (וממנו), אבל הייתי שמח אם הדבר הראשון שאני חווה בבוקר לא היה מרגיש ומריח כמו אחרי הפצצה כימית.


לצערי באותו בוקר לא הספקתי להתגלגל הצידה בזמן ונאלצתי לגלות בצורה מאוד מסריחה מה הבנדיט אכל לארוחת ערב בלילה שלפני, אבל אל תדאגו, אני לא אגעיל אתכם ואגלה לכם שזה היה תירס.
הרבה תירס.

2 דקות אחר אחרי שסיימתי לנקות את עצמי (אני חוסך מכם את התמונות), הצוציקית התעוררה והדבר הראשון שהיא אמרה זה "אבא, אתה זוכר שהבטחת שחברות מהגן יבואו אלי מתישהו ותעשה לנו מופע קסמים עם בלונים?".
זוכר, זוכר, איך אפשר לשכוח כשאת מזכירה לי כל יום? הבלונים בדרך, נדבר כשהם יגיעו.
תבינו, הצוציקית היתה ביום הולדת של חברה מהגן והיה שם קוסם שבעיניי הקסם הכי גדול זה איך הורים מוכנים לשלם את המחיר שהוא דורש. כמובן שהצוציקית אמרה שהיא רוצה גם את הקוסם ביום הולדת שלה, אמרתי לה שאני קוסם מלידה ושאני אעשה לה ולחברים שלה מופע קסמים עם בלונים.
מפה לשם, מצאתי את עצמי באותו ערב יושב מול האינטרנט ומזמין קצת בלונים ו2 משאבות תוך כדי שאני אומר לעצמי "אני לא מאמין שזה מה שאני עושה עכשיו במקום ללכת לישון".

20171121_223441

ככה נראים 400 בלונים. אל תדאגו, את הצהובים אני לא אשמור.

למחרת כשאמרתי לצוציקית שהזמנתי בלונים ושצריך לחכות שהם יגיעו, הנחתי שזה יקנה לי לפחות חודש-חודשיים של שקט.
טעיתי.
תוך פחות מ3 שבועות קיבלתי מסרון מהדואר שהחבילה הגיעה ושאני יכול לבוא למכולת ליד הבית שלי (מה ששמעתם) ולקחת אותה.
הופתעתי מהיעילות שבה החבילה הגיעה מכיוון שלמיטב זכרוני, פעם היה צריך לבוא לסניף הדואר ולחכות שם נצח נצחים בשביל החבילה אבל מסתבר שהיום אפשר ללכת למכולת השכונתית, שופרסל ושאם אני ממש עצלן אז אני יכול לזרוק גם כמה גרושים ל"גט טקסי" ושהם יביאו לי את זה עד לבית!
שמעתי דרך חבר שהדואר עושה איזה מפגש במבנה החדש של רשות הדואר במודיעין, אז ניצלתי קצת קשרים שיש לי (ו50 בלונים צהובים שלא היה לי מה לעשות איתם) כדי להשיג כרטיס כניסה.
הופתעתי מהגודל של המקום (כ18,000 מטרים רבועים) ומכמות החבילות שיש שם (7 מיליון בחודש אבל מי סופר…אני רציני ובאמת אני שואל, מי לעזאזל ספר את זה?) וכמובן שניצלתי את העובדה שאני שם כדי לעשות קצת שטויות כמיטב המסורת של אבא בלאגן.


ומה לגבי המפגש של הצוציקית עם החברים שלה אתם שואלים?
ההכנות בעיצומם ואני לא רוצה לעשות לכם ספוילר, אבל בואו נגיד שאותו קוסם מיום ההולדת יכול לנשק לי את התחת של הכלב שהרגע הכנתי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s