חן חן למתחנפן

05/05/2015 מאת elyasafyaakov 2 תגובות

יש לא מעט אנשים שאנחנו מתחנפים אליהם (או לפחות מנסים) במהלך החיים שלנו, כמו למשל:

• מורים בבית ספר יסודי- כי אנחנו עדיין קטנים מדי מלהבין שפסיכומטרי זה הדבר העיקרי שמשנה
• מפקדים בצבא- כי אנחנו חושבים שזה יוציא אותנו חמשוש לבית
• הבוס בעבודה- כי אנחנו אשכרה מאמינים שזה יגרום לכך שנקבל העלאה (או לפחות שלא נפוטר)
• בני הזוג שלנו- פשוט כי אנחנו רוצים משהו שאחרת לא היינו מקבלים (ואין לזה שום קשר לכך שחבר שלי עושה מסיבת רווקים באמסטרדם והדוקטור היא האשה הכי יפה בעולם).

אבל יש מושא חנפנות אחד שהוא מעל כולם, שתמיד נרצה להתחנף אליו ושאם התמזל מזלנו והצלחנו לעשות זאת כמו שצריך, דיינו. במקרה שלי מדובר על ההורים של הדוקטור/

תחרות סמויה

עוד לא סיפרתי לכם את זה, אבל לדוקטור יש עוד שלוש אחיות ואח אחד מתוכם שתי אחיות נשואות. תודו בזה או לא, אבל תמיד יש תחרות סמויה בין החתנים מי יותר טוב ואת מי ההורים של האשה יותר אוהבים. במקרה שלנו, אנחנו שלושה חתנים, כולנו כורדים (מסכנים חמי וחמותי, אני יודע) אבל מבחינתי התחרות קיימת רק ביני ובין עוד חתן אחד אשר לצורך הדוגמא נקרא לו ביני.
אז יש את ביני שהוא בחור טוב, רגוע, גבוה מאוד ואוטוטו דוקטור (נראה לי שהוא עובד על מציאת תרופה לאיזו מחלה חשוכת מרפא אבל אל תתפסו אותי במילה, אני לא מבין חצי מהדברים שהוא אומר לי כשהוא מסביר על הנושא) ויש אותי, שלי יש חיוך גדול. כלומר איך שאני רואה את זה, המצב בינינו די שווה. כמעט.

ניצחון בנוקאאוט

לשמחתי, לאחרונה קיבלתי חיזוק לא צפוי בצורת מכשיר פלאפון ואני אסביר. הגיע לידי מכשיר סמארטפון מדגם DORO 820. גם אני לא הכרתי את השם, זה בסדר, בעיקרון הסמארטפון מיועד לאוכלוסיה הבוגרת/הגיל השלישי/גיל הזהב והתמזל מזלי כי שבוע שעבר שמעתי את גיסתי אומרת לחמי "זהו, אבא. אתה לא יכול להמשיך עם הפלאפון שיש לך, אנחנו נקנה לך פלאפון חדש". כמובן שקפצתי על המציאה כמו שאריה דרעי קופץ על תפקידי שרים בממשלה וצעקתי בדרמטיות "תעצרו הכל!" ורצתי להביא את הפלאפון תוך כדי שאני שומע את חמי צועק בבהלה מהסלון "מה קרה? הכל בסדר???".
חזרתי לסלון כשחיוך מרוח על פני והחזה שלי מנופח כמו ארנולד שוורצנגר בימיו הטובים (אה…על מי אני עובד? אף פעם לא היו לו ימים טובים) והגשתי לחמי את הפלאפון תוך כדי שאני אומר לו (בנימה שחצנית קצת) "בבקשה ותתחדש".
השיחה הבאה התנהלה בערך כך:

"מה זה?"
זה פלאפון חדש בשבילך
"אה…אני לא רוצה תודה"
אבל זה פלאפון חדש לגילאי 50+
"עזוב אותי עכשיו מפלאפון חדש"
אבל הוא יותר טוב משלך, יש לו פונקציות שיתאימו לך!
"טוב לי עם שלי תודה"
אבל
"לא"
ומה אם אולי
"לא"

בדיוק כשהתייאשתי, גיסתי אמרה לו "מה אכפת לך? תנסה".
"למה לא" הוא ענה לה.
WTF???
בכל מקרה, אז אחרי שהצלחתי לשכנע אותו לנסות את הפלאפון, הוא לקח אותו והתחיל להתעסק איתו. את האמת? זה היה ממש משעשע לראות אותו: "תראה את המצלמה איזו חדה היא", "הוא נראה ממש כמו של הצעירים, בכלל לא כמו של זקנים" ו"התפריט ממש ברור ופשוט" היו רק חלק מהתגובות שלו למכשיר.

כמו ילד בחנות ממתקים

את האמת, אני מודה שלפלאפון היו כמה תכונות שהתלהבתי מהן בשבילו כמו למשל שלכל דבר בפלאפון יש הסבר איך הוא עובד ואיך מתפעלים אותו או למשל שיש לחצן מצוקה בגב המכשיר עם אפשרות להגדיר אנשי קשר לשעת חירום. ניסיתי את עניין לחצן המצוקה, הגדרתי לו במכשיר 3 אנשי קשר ולחצתי על הלחצן, תוך 10 שניות שלושת אנשי הקשר קיבלו הודעה שהוא במצוקה, עם קישור למיקום המדויק שלו בgoogle maps ומיד אחר כך הפלאפון התחיל להתקשר באופן אוטומטי לפי הסדר לאנשים שהגדרתי לו כאנשי קשר בשעת חירום (זה במקרה שאני מוגדר שם ראשון וביני בכלל לא נמצא. במקרה). זו אופציה מגניבה שאני אישית ממש התלהבתי ממנה!

לסיכום, אם אתם רואים מתישהו ברחובות ירושלים בחור גבוה שנראה נחמד אבל עם דמעות בעיניים, יש מצב שקוראים לו ביני. בכל זאת…לא כל יום יוצא שהוא מובס על ידי עובד סוציאלי, נכה, שהיתרון היחידי שלו (עד לאחרונה) היה החיוך שלו ותו לא.

#אוהב_אותך_ביני