אבא בלאגן

העיקר הבריאות-הצד שלו

תגובה אחת

אם אתם עוקבים אחרי בפייסבוק (ובינינו, מי לא עוקב אחרי), אתם יודעים שמיד אחרי פסח התחייבתי לרוץ בשנה הבאה את המרתון המלא בירושלים בפחות מ4 שעות! בנוסף לכך, אתם גם בטח יודעים (שוב, מפוסט בפייסבוק שכולכם בוודאי ראיתם ואפילו ביבי עשה לי לייק) שחברת יופלה הפתיעו אותי בעקבות הפוסט הזה (כבר דיברנו על זה שכולם קוראים אותי?) ושלחו לי לבית עם שליח את הדיאט יופלה החדש שלהם.

10987760_10206512628198711_6324888592074472248_n


פייר? ברגע הראשון (והשני) בעיקר התעצבנתי על איך שהם רשמו את השם שלי (מתישהו אנשים יקלטו שזה אליסף ולא אליאסף), אבל לאחר שנרגעתי (3 שניות בערך) והבנתי שזה דווקא די מגניב ששלחו לי את זה אישית, הראיתי לכל מי שלידי את מה שקיבלתי ואפילו דאגתי לחלק חתימה לצוציקית שלא הבינה מה האבא המשוגע שלה רוצה ממנה עכשיו.

בתכל'ס? הטעם מפתיע. אני בדרך כלל לוקח בחשבון שכשאני אוכל משהו שהוא דיאטטי או עם פחות אחוזי שומן (כמו חלב למשל), הוא פשוט יהיה פחות טעים אבל הפעם לא באמת הרגשתי בהבדל משמעותי בין הרגיל לדיאט. בנוסף לכך, כשהבאתי את זה איתי לחברים אחרי אימון ריצה, הם גם החמיאו והתלהבו מהקונספט, דבר שגרם לי להרגיש כמו אחד שמפנק את החבר'ה שלו (על חשבון יופלה אבל בואו לא נהיה קטנוניים).

התחלתי לקחת אותם איתי לאימונים ולשתות אותו אחרי כל אימון. טעים, עם פחות קלוריות וגורם לי להרגיש שלפחות אני עושה משהו מבחינת תזונה נכונה (ואז מה אם אני עדיין דופק חבילות עבאדי כאילו זה לחם אחרי פסח). ואני יודע שעל טעם וריח אין מה להתווכח אבל ממליץ לכם במיוחד לנסות את המנגו-בננה , שילוב מפתיע לטובה…

כל מי שמתאמן לאירוע ספורט רציני (כמו מרתון למשל), יודע שאימונים זה רק 50% מהתהליך. החצי השני זו תזונה נכונה ולצערי פה אני לוקה בחסר… אני ותזונה נכונה זה כמו בוז'י וקול בס, הרשימה המשותפת והמנון התקווה, או ה"צל" ו12 שנות לימוד. אני ותזונה נכונה זה פשוט דברים שגם אם אלוהים בעצמו יתערב, הם פשוט לא הולכים ביחד.
אם אני בבית ואין אוכל מוכן, אני מסוגל מתוך שעמום להיכנס לבולמוס אכילה ולאכול מכל הבא ליד: חבילות שלמות של ביסקוויטים, עוגיות עבאדי, חלבה (החבילה הכסופה המשפחתית. כן, כל החבילה) עד שאני נהיה שבע או שהבטן כואבת, מה שבא קודם. לכן שהתחלתי להתאמן ידעתי שאני חייב לשנות את הרגלי התזונה שלי והחלטתי שאני מתחיל מיד בבוקר שלמחרת.
זה לא עבד.

לפחות *אני* לא מחפש תירוצים כדי לאכול הכל

לפחות *אני* לא מחפש תירוצים כדי לאכול הכל

אני יודע מה אתם חושבים, לבן אדם הזה יש בעיות רציניות! אז זהו, שבעיקרון אתם צודקים אבל אני מאמין שבחיים הכל יחסי. תראו למשל את הדוקטור, על פניו בחורה צעירה, קטנה, יפה, רזה (תמיד טוב לצבור עוד נקודות זכות אצל האישה), אבל מה שאתם לא יודעים, זה שלדוקטור יש עוד כינוי והוא "עוגיפלצת".
אם אני לא אכניס אוכל לפה שלי במשך כמה שעות אני אהיה רעב, שזה בעצם מה שקורה לרוב האנשים הנורמליים. לעומת זאת אם הדוקטור לא תכניס אוכל לפה שלה כל שלוש שעות, יתרחש פה מעשה ברוס באנר והענק הירוק! אתם אולי לא מבינים כמה המצב חמור אבל כשהדוקטור רעבה היא הופכת להיות יותר גרועה מהמלך ג'ופרי ואני כבר למדתי (על בשרי) שכדאי לי תמיד להסתובב עם איזה חטיף או משהו בסגנון כדי להרגיע את החיה שבה.

ZomboDroid28042015095619

מקודם התחלתי לספר לכם על הרצון לשלב בין האימונים לתזונה נכונה, ועל המלאי ה"קטן"  שיש במקרר שלי (תמונה בהמשך), אז החלטתי להעלים עין מהבקבוקים שנעלמים משם בכל פעם שהיא צריכה לשים משהו בפה. עדיף חוסרים במלאי מאשר אישה-ענק ירוק בבית.
אה..כן. התמונה של המלאי, כמעט שכחתי…בתיאבון 🙂

נראה לכם שהגזמתי קצת?

נראה לכם שהגזמתי קצת?

 

רוצים לשמוע את הניתוח של הדוקטור על כל העניין? לחצו כאן!

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “העיקר הבריאות-הצד שלו

  1. פינגבק: העיקר הבריאות-הצד שלה | דוקטור סדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s