1. היחס בטיפת חלב לאבות
כי בפעם הבאה שאחות של טיפת חלב תשאל אם אני עוזר לאשתי להחליף חיתולים, אני אגיד לה שבוודאי שאני עוזר אבל זה נהיה קצת קשה למצוא חיתולים במידה של אשתי
2. הזלזול באבות בפרסומות
והתשובה המוחצת שקבוצת "כוורת" נתנה להם https://www.youtube.com/watch?v=pI6CbYaLEME
3. ההדרה של אבות ממוצרים לתינוקות
והאושר כאשר גיליתי שמתחילה מגמה חברתית חיובית בעניין
4. פחיות תחליף החלב שעמוקות מדי
והאושר הכפול בגילוי שיותר לא אצטרך לשטוף את היד אחרי כל פעם שאני מכניס אותה לפחית של התמ"ל

כפית מוארכת של חברת מטרנה. פתרון פשוט אך יעיל! אפשר להשיג בחינם כאן
5. חוק "חזקת הגיל הרך"
במקרה של גירושין, החוק אומר שהילד נשאר עם האמא עד גיל 6 (שזה אבסורד בפני עצמו) אבל בגיל 6 ויום דבר לא משתנה, כך שבפועל האמא מחזיקה בילד עד גיל 18. כיום בערך ל 10% בלבד מההורים יש משמורת משותפת!
6. כשבודקים גן והמטפלת מתייחסת רק לאמא
זה בסדר, אל תתייחסי אלי. אני בסך הכל תורם זרע אנונימי שמגדל את הילדה
7. שירי ילדים
כי אין כמו לשמוע את הצוציקית שרה "אמא יקרה לי", "את אמא שלי לעולם לא אחליף באחרת" ו"אין כמו אמא", אבל כשהיא שרה שיר עלי אז זה "אבא הלך לעבודה"
8. ההנחה הבסיסית שהאבא לא נמצא עם הילד אלא רק האמא
9. משטחי החתלה בשירותי נשים
בפעם הבאה כשאני מגיע למסעדה ויש משטח החתלה רק בשירותי נשים, אני נכנס לשירותי נשים ומחליף לצוציקית חיתול. לא מאמינים לי??? תעקבו. כשזה יקרה אני מבטיח להעלות סלפי
10. הטון המתנשא והביקורתי של אמהות בפרט ונשים בכלל
"אתה בטוח שלא קר לילדה?", "אתה יודע איך להחליף לה חיתול?", "אמא שלה יודעת שאתה כאן איתה?". ואחרי זה עוד מתפלאים למה יש גברים שמעדיפים לצאת עם גברים
11. העתיד
הידיעה שלמרות שאנחנו (גברים ונשים כאחד) עובדים קשה מאוד על השינוי של זה, אלו לא יהיו ה10 דברים היחידים שיעצבנו אותי…
03/01/2015 בשעה 20:15
ממליץ לכם לקרוא גם את הפוסט המעולה של ימי בר. לא תתחרטו!
http://abahutisraelit.com/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5/
אהבתיאהבתי
05/01/2015 בשעה 10:05
לגבי 4, עומק פחית המטרה, לא ברור מה הקשר לאבות, כי כפות הידיים גדולות מידי?
בכל אופן הפיתרון זה להטות את הפחית ולתת מכה קטנה על השיש. האבקה תסתדר על הצד מוכנה לאיסוף.
אהבתיאהבתי
05/01/2015 בשעה 10:17
לרוב, כפות הידיים של הגברים גדולות יותר משל הנשים (וגם בדקתי- מסתבר שמאריך הכפית נוצר בעקבות פנייה של אבות למטרנה).
מבחינת הפתרון שלך- הוא טוב כדי לאסוף את האבקה שנשארת בסוף (וזה פתרון שאני גם משתמש בו), הבעיה היא שבגלל שאני מכניס את היד שלי לבפנים אז כל היד מתלכלכת באבקה וזה די מעצבן באמצע הלילה להתחיל עכשיו להתעסק עם זה כשאני חצי רדום…
אהבתיאהבתי
05/01/2015 בשעה 19:50
כבר יותר מפעם נכנסתי להחליף חיתול בשירותי נשים. בלי בושה. וצעקתי חזרה על מי שהעיר לי.
פעם הבאה אעשה לך סלפי 🙂
טור נהדר ומצחיק.
אהבתיאהבתי
05/01/2015 בשעה 19:52
תודה רבה אסף!
מחכה לסלפי 😉
אהבתיאהבתי
06/01/2015 בשעה 15:30
תקשיבו הכפיות המורכות של מטנרה זה רעיון סופר יעיל ! כבר באמת שלא צריך להכניס את כל הילד לאריזה. אפשר גם להזמין ישירות הבייתה: http://www.materna.co.il/camp8_mobile ממליצה בחום!
אהבתיאהבתי
06/01/2015 בשעה 15:35
גל, מסכים איתך לחלוטין!
שימי לב שגם שמתי קישור להזמנה של הכפית בתוך הפוסט 🙂
אהבתיאהבתי
07/01/2015 בשעה 17:13
לפחות יצא הסרט דספיקבל מי או בתרגום לעברית גנוב על הירח. נראה לי שיש התחלה של שינוי. יחד עם זאת, האם שמת לב לעובדה שבחורות מתחילות איתך יותר כשאתה מחזיק ילד? אח שלי בדיוק התלונן על העניין המגוחך בדבר שברגע שהוא מטייל עם מנשא פתאום כולן באות אליו. תופעה מופלאה…
כמו כן, חן חן על גידול הילדים, זה כבר הרבה יותר מובן, אך כאמור, עוד לא מובן מאיליו..
אהבתיאהבתי
07/01/2015 בשעה 17:28
תודה לך צילה!
אין ספק שיש התחלה של שינוי ואני מברך על כך 🙂 וכולם תמיד אמרו לי שנשים מתחילות יותר עם גברים נשואים/שיש להם ילדים. עוד לא יצא לי להבחין בכך באופן אישי…
אהבתיאהבתי
29/01/2015 בשעה 10:32
קיבלנו משימה מהגננת, תחת הכותרת: "לאמא". לא, כי לאבא אין שום מעורבות בחיי הילדה. הוא בקושי יודע שהיא הולכת לגן.
אהבתיאהבתי
29/01/2015 בשעה 10:42
תודה שאת משתפת!
יש הרבה אנשים שפשוט לא מודעים לשינוי שיש כיום בחברה הישראלית וחשוב לעדכן אותם בנושא…
זה כבר לא "לאמא" או "לאבא" אלא "הורים" או "משפחה".
מוזמנת להעיר לגננת ולעדכן מה היא אמרה 🙂
אהבתיאהבתי
01/02/2015 בשעה 13:56
מה שאתה מדבר עליו זה הצד השני של הטבע- שבו המסר המועבר לנשים זה: "את רחם ויצרנית חלב, וכל מטרתך היא לגדל ילדים ולהישאר בבית, לדאוג לבעלך- והוא יפרנס אותך". לכן גם גברים צריכים פמיניזם- אנחנו לא נלחמות רק על הזכות שלנו לעבוד ולהשתכר, אלא גם על זכות של גברים להיות אבות.
אהבתיאהבתי
01/02/2015 בשעה 14:01
מעולה!
המאבק לשינוי המצב צריך להיות בכוחות משותפים ולא אחד נגד השני (כמו שבדרך כלל קורה)
אהבתיאהבתי
04/02/2015 בשעה 09:39
אתה צריך לפגוש את בן זוגי, יהיה לכם הרבה נושאי שיחה משותפים… 🙂 אם תרצה, תוכל לבחון את נושא חופשת הלידה לגברים, יש לי הרגשה שגם זה יעצבן אותך…
אהבתיאהבתי
04/02/2015 בשעה 09:41
קלעת בול! חופשת הלידה זה נושא שבהחלט מציק לי ותכננתי לרשום עליו פוסט השבוע 🙂
אהבתיאהבתי
07/02/2015 בשעה 13:37
אנחנו חזרנו לארץ מקנדה, שם בני הזוג יכולים לבחור מי מבני הזוג יקח חופשת הורות של עד שנה. מכיוון שלי היתה משרה שחיכתה לי, החלטנו שבעלי יקח את החופשה. גילינו שבעוד יש אינספור פעילויות לאמהות ותינוקות, כשאתה אבא זה מרגיש קצת אחרת גם אם לא אמרו לך במפורש שכגבר אתה לא מוזמן. במיוחד הרעיון של ליקשור פעילויות לתינוקות עם מסרי העצמה נשית למיניהם.
אהבתיאהבתי
07/02/2015 בשעה 18:11
תודה לך על השיתוף.
לצערי את צודקת, אני הייתי עם הצוציקית כל יום מגיל חמישה חודשים למשך חמישה חודשים (חיפשתי עבודה) וחוויתי את זה על בשרי…
לשמחתי היום אנחנו בכיוון הנכון ויש שיפור בנושא הזה.
אהבתיאהבתי
08/02/2015 בשעה 18:38
איך נפלתי במקרה לכאן עם המרמור הפרטי שלי… במסיבת יום הולדת שלוש בגן של הילדה לפני שבוע, שיר שמוקדש רק לאמא, טקס כיבוי הנרות על העוגה- השיר מדבר רק על אמא וריקוד מיוחד עם אמא.
אבא היה שם על תקן חצובה/תורם זרע. כל כך התביישתי…
וזה גן פרטי "מתקדם"… מתקדם אחורה…
פשוט ביזיון.
אהבתיאהבתי
08/02/2015 בשעה 18:48
נשמע עצוב 😦
במקרה כזה אפשר להעיר לגננת (רק כמובן לא לפני כל הילדים וההורים כדי לא לפגוע בה).
יכול להיות שאחרי פנייה כזאת, יתרחש השינוי.
לפעמים אנשים לא רואים את המצב שהם נמצאים בו עד שמעירים ומאירים את עיניהם…
אהבתיאהבתי