אבא בלאגן

על יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם

על יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם

13 תגובות

האנשים ביום כיפור מתחלקים לשני סוגים: 1. אלה שבשבילם זה יום קדוש, יום שבו נחתמים ספרי החיים והמוות והיום שבו נקבע אם הם צדיקים, רשעים או איפשהו באמצע. 2. אלה שנזכרים שיש להם אופניים או רולרבליידס במחסן, מנערים מהם את האבק ושולחים את הילדים שלהם לרכב בכביש.
אני במשך שנים רבות הייתי מהסוג הראשון. הייתי הולך לבית הכנסת, מתפלל בחרדה ומקווה שההוא שם למעלה יחליט שהייתי נחמד השנה ולא שובב (סוג של naughty or nice אם תרצו). במהלך השנים עברתי תהליך שבסופו הגעתי לאיפה שאני היום – דאיסט (אדם המאמין שאלוהים ברא את העולם, אך אינו מתערב במה שקורה) שהולך עם כיפה על הראש

יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם

כמו שכתבתי מקודם, בעיקרון ביום כיפור נקבע לנו האם אנחנו צדיקים או רשעים וכנגזרת מכך – האם אנחנו נהיה בספרי החיים או המוות. תסלחו לי אבל אני לא מוכן לקבל את זה. אני לא מוכן לקבל את זה שמישהו אחר (וזה לא משנה מי), יחליט בשבילי האם בשנה הקרובה אני אמות או לא. הרי אם הכל נקבע מראש, זה אומר שאין בשביל מה להתאמץ? אם הכל נקבע מראש, אז מה בעצם אנחנו עושים פה על פני האדמה??? אני מאמין שיש רק אדם אחד שיקבע מה אעשה וזה אני. אני אחראי למעשים שלי ולא אף אחד אחר, כך אני חי את חיי וכך ארצה לחנך את ילדיי.
כמו שכבר הבנתם, כנראה שאם תחפשו אותי ביום כיפור אתם לא תמצאו אותי בבית הכנסת. אני כנראה אהיה בבית, בונה עוד מלון במונופול או כובש את העולם ב"ריסק". מבחינתי יום כיפור זה פשוט עוד יום שבו אני יכול לבלות עם ילדיי, בין אם זה במשחקי קופסא, רכיבה בחוץ על אופניים שהעלו אבק במחסן או אפילו הרכבת פאזלים של אלף חלקים (אני מת להרכיב פעם אחת פאזל כזה). אשתי היקרה כל הזמן מזכירה לי שהבטחתי לה שהילדים שלנו ילכו לבית הכנסת בחגים ואני זוכר את ההבטחה הזאת ולא בורח ממנה. להגיד לכם שאני אעדיף אם הילדים שלי ירצו להישאר ביום כיפור בבית ולא ללכת לבית כנסת ולהידחס לחדר שנמצאים בו 100 אנשים שמריחים כאילו יצאו הרגע מבילוי עם מוישה אופניק? ברור שכן! אבל אם הם ירצו ללכת לבית הכנסת אז אני אלך איתם. מבחינתי המילה של אדם היא אחד הדברים הכי חשובים שיש לו. הבטחתי – אקיים, גם אם אני לא אוהב את זה.
ולגבי בקשת הסליחה שהיא אחד המרכיבים העיקריים ביום כיפור – אני מתכוון לחנך את ילדיי להשתדל לא לפגוע באף אחד ולבקש סליחה אם כן במשך כל השנה, לא בגלל שהם חייבים או בגלל שהם מפחדים שמישהו ידון אותנו למוות על כך, אלא פשוט כי זאת הדרך שלדעתי צריך לחיות את החיים, בתקווה שהם  גם יחשבו כך כשיגיעו לגיל שבו יוכלו להחליט לבד.
מאחל לכם שנה טובה, שנה של נתינה, עשיית מעשים טובים וגרימת אושר לאחרים ולעצמכם.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “על יום כיפור, בניית מלון וכיבוש העולם

  1. אליסף, כמה זמן אתה מאמין בדאיסט (איך שאתה קורא לזה)
    וחוץ מזה אתה כותב מדהים!!
    חבל שהפוסט קצר הפעם, רציתי להמשיך לקרוא עוד ועוד..

    אהבתי

    • כנראה שכבר כמה שנים אני דאיסט אבל רק לאחרונה הכרתי את המושג עצמו.לפני כן ידעתי מי ומה אני, פשוט לא ידעתי לתת לזה שם…
      תודה רבה על המחמאה! וכן, הפוסט קצר הפעם, אבל אני מקווה לכתוב עוד אחד (משעשע במיוחד) עד סוף השבוע…

      אהבתי

      • הפוסטים שלך מעלים בי שאלות לאחר זמן רב של קריאה וכך הפוסט הזה.
        אני מבינה את הערכים שלך , אבל מה שמציק לי שאתה בסוג של "צביעות" אם אפשר לקרוא לזה כך. הרי אתה מאמין במשהו אחד, אז לדעתי אתה צריך ללכת אם זה עד הסוף ולא להראות משהו אחר כלפי הסובבים אותך. גם כלפי ילדיך, אתה תלמד אותם ערכים אחרים לגמרי ממה שאתה באמת חושב. (לדג' : הליכה לבית כנסת,כיפה על הראש, שמירת שבת וכו').

        אהבתי

      • הודיה, קודם כל תודה.
        הילדים שלי ידעו במה אני מאמין ובמה לא, כמו שהם ידעו שאני עושה את הדברים האלה (כיפה, בית כנסת וכו'), כדי לכבד את אמא שלהם.
        לגבי הערכים- אני אחנך את ילדיי לערכים בלי קשר לדת:
        לזקנים קמים באוטובוס כדי לכבד אותם ולא כי "כך כתוב בתורה". אותו דבר לגבי כיבוד הורים, עזרה לנזקקים ועוד ועוד…
        אני יכול להבין למה זה נראה לך צבוע, אבל אני לא מרגיש כך.
        מי שמכיר אותי (או מי שקרא את הפוסט שרשמתי על אלוהים) יודע במה אני מאמין ובמה לא…

        אהבתי

  2. הרגת אותי. אחד הזכרונות המוקדמים שלי זה הפעם הראשונה ששיחקתי בריסק, ביום כיפור. אבל התקדמנו מאז – יש משחק לוח של "משחקי הכס" ששווה לנסות 🙂

    אהבתי

    • 🙂
      האמת היא שאנחנו עברנו לאחרונה ל"מתיישבים של קטאן" אם אתה מכיר…
      אתה מוזמן לבוא ביום כיפור עם המשחק, חסר לי פרטנר למשחקי קופסא ביום כיפור 🙂

      אהבתי

  3. אם נמשיך את הצעד ההגיוני הבא, הרי שהשאלה אינה קיומו של האל (דאיסט כמוך או דעיסט כמוני) אלא מעשינו שלנו ומי שמנסה להקפיד על מעשיו הינו צדיק בין אם יש אלוהים או אין, ומי שאינו כזה הרי הוא רשע שוב עם אל או בלעדיו. היות וכך, גם אין חטאים מול האל (שאני מניח שיש כאן רוב דיעות שהוא לא עוסק ועסוק בלספור קלוריות או מעשים) אלא רק "חטאים" כלפי הדת – היינו כלפי רשימת מצוות עשה ולא עשה, ויום הכיפורים מהווה איזה הליך של הזדקקות מרשימת המעשים הלא נעימים שלנו אשתקד לפני מילוי המחסן מחדש השתא, אולי כמו להצטער שנסענו 120 בכביש החוף אתמול (כי זה לא חוקי) ולהמשיך לסוע כך היום (כי כולם נוסעים ככה ממילא ואני ממהר), ולצורך הפרובוקציה התקווה לחתימה טובה ולפטור לשנה הבאה מ"מי באש ומי במים " שווה לתקוה שלא יתפוס אותנו שוטר.
    ולכן, כל עוד אנחנו לפחות מנסים לשפוט את מעשינו בזמן אמת ולשאוף לטוב, איני סובר כי אין צורך ביום הכיפורים, ןאם איננו כאלה, אני מקווה שיום הכיפורים לא יעזור, ובכך אני סם פרשנות משלי לתפיסה כי יום הכיפורים ממילא אינו מכפר על מעשים שבין אדם לחברו.
    אז כמו הבדיחה הידועה, אם אין אלוהים (או יש אלוהים אבל הוא מתבנן על הערך שאדם הביא לעולם בקיומו) אז יופי, אבל אחרת, אני מה זה בבעיה (אך אז נדמה לי שצרת רבים אמנם אינה נחמה, אבל לפחות יהיה עם מי להחליף חוויות על מידת החום של הזפת).

    אהבתי

    • ארז היקר!
      מסכים עם מה שאמרת. אני רק לא אוהב את העובדה שפתאום ביום כיפור כל אחד מבקש ממני סליחה אם במקרה פגע בי…
      להגיד לך שזה עדיף מכלום? ברור. אבל האידיאל מבחינתי הוא שאנשים יבקשו סליחה כל השנה ולא ילכו פעם בשנה למקור מים, ירוקנו כביכול את הכיסים ( מנהג ה"תשליך") וירגישו טוב עם עצמם.

      אהבתי

  4. אליסף,אומנם עם חלק מדיעותיך איני מסכימה אך עלי לציין שאתה כותב בצורה מעניינת,מרתקת ומחשבתית!
    יש לי 3 שאלות בקשר למה שהעלית פה.
    1.האם אתה צם בכיפור?
    2.אם אתה מאמין בה' אך חושב שאינו משפיע בעולם אז למה לדעתך תפקידו של ה' בעולם?
    3.אם אינך מאמין בערכים אלו ולא מקיים מצוות שונות כהגדרתך אז כיצד בדיוק תגדל ותחנך את ילדיך אם אתה לא עושה זאת הרי זוהי בעצם מין סתירה הלוא כן??(דוגמת הליכה לבי"כ)

    אהבתי

    • רעות, קודם כל תודה על המחמאה לגבי הכתיבה!
      אני אענה לך לפי הסדר:
      1. אני צם ביום כיפור כי זה חשוב למורן. אני אישית לא חושב שצום של 25 שעות עוזר לי במשהו (חוץ מלהוריד משקל מיותר…).
      2. אני לא מאמין בה'. אני מניח שמשהו או מישהו היה צריך ליצור את העולם אבל פה תפקידו נגמר, ואם הוא לא נגמר אז הוא בטח לא מתעסק בשטויות כמו אם את צמה או לא ולפני כמה שעות אכלת בשר ואם חיכית מספיק לפני שאכלת משהו חלבי.
      3. אני מחנך ואחנך את ילדיי להיות אנשים עם ערכים. אם הם רואים אדם זקן באוטובוס, אז הם צריכים לקום בשבילו כי זה המעשה הנכון לעשות ולא כי ככה כתוב בתורה. מאותה סיבה לא אגיד להם במידה והם מוצאים קן, לשלח את האם כי זה מה שרשום בתורה. זו פשוט סתם רשעות.
      לבית הכנסת אנחנו נלך כי זה חשוב לאמא שלהם. אם הם ירצו להניח תפילין כל יום -שיניחו. אם הם לא ירצו – גם טוב. אותי לא מעניין אם הם יצאו דתיים או לא, אותי מעניין שהם יצאו עם ערכים.

      אהבתי

      • בתגובה לתשובה 2 שלך לדעתי אתה טועה כיוון שאם זה לא היה מעניין את הקב"ה זה לא היה מופיע בתורה הלוא כן?
        המצוות נועדו יותר לנו עמ"נ שנהפוך לאנשים טובים וערכיים יותר בעולם ולא מפני שהקב"ה באמת צריך את זה!
        (

        אהבתי

      • התורה היא ספר ישן שחלקים נרחבים ממנו בכלל לא רלוונטים להיום. רוצה דוגמאות? מצוות ייבום, שילוח הקן, איסור על משכב זכר, סקילה של מי שמחלל שבת, איסור לשמוע קול אשה ועוד ועוד ועוד…
        גם אותי גידלו על התורה, חוקיה ומצוותיה, אבל עשיתי עם עצמי חושבים וחקרתי לעומק את כל הנושא ולבסוף הגעתי לאיפה שאני היום.

        אהבתי

  5. גם אני מסכימה עם מה שאמרת,אנשים צריכים לעשות לביתם ולבתים מסביבם כל השנה ולא להיזכר לצום ולבקש סליחה פעם בשנה.נדמה לי שלפעמים יש זילות ליום הזה ואז הוא באמת מאבד מהייחודיות והיופי שלו

    אהבתי

להגיב על רעות לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s