אבא בלאגן

המונדיאל ואומנות אחזקת המשפחה

7 תגובות

לפני שאנחנו מתחילים לדבר על המונדיאל, אני רוצה להסביר פעם אחת ולתמיד את המושג "נבדל" לנשים שבינינו:

נגיד שאת עושה שופינג ועומדת בתור לשלם בקופה כשאישה זרה עומדת לפניך, לפתע מגיחה מאחורייך החברה של הזרה וזורקת לה חולצה שעוברת אותך כדי שהזרה תשלם בשבילה.
זה נבדל!
*ההסבר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות והגיון בלבד… טוב בסדר, הוא נכתב רק מטעמי הגיון.

המונדיאל השנה, נערך במקום שבו חוש הקצב שלכם עושה שעות נוספות – ברזיל. במונדיאל יש 32 נבחרות אשר מתחרות ביניהן (ולא, ישראל לא שם), כאשר אדרג את הנבחרות שיגיעו לדעתי לשלושת המקומות הראשונים:
במקום השלישי – נבחרת גרמניה. אני יודע שהמילה "גרמניה" גורמת לרובנו (וגם לי) קונוטציות שליליות אבל עם נתונים אי אפשר להתווכח. הנבחרת הגרמנית זכתה בגביע 3 פעמים, כאשר 10 פעמים היא הגיעה לשלישייה הראשונה. אוהבים או לא, צריך לתת לה את הכבוד שמגיע לה.
במקום השני- נבחרת ספרד. נבחרת שמאגדת בתוכה את השחקנים הטובים בעולם ואף זכתה במונדיאל האחרון לאחר ניצחון על הולנד.
במקום הראשון- נבחרת הולנד. למרות שהנבחרת הכתומה הגיעה לשלושה גמרים ובכולן היא הפסידה, היא עדיין הפייבוריטית שלי לזכייה בתואר. סתם לידע כללי – הנבחרת ההולנדית פופולרית מאוד בקרב האוהדים הישראלים. למה? כובע.

לפני שנויה נולדה, תמיד דמיינתי את עצמי צופה ביחד עם הילדים שלי במשחקי כדורגל והולך איתם למשחקים. את היחסים שלי עם כדורגל אתם כבר בטח מכירים (ואם אתם עדיין לא מכירים אז אני ממליץ לכם לקרוא את זה, לא תתחרטו! לקריאה לחצו כאן), אבל עוד לא שיתפתי אתכם בבעיה שלי עם זה שנויה, איך נגיד את זה בצורה עדינה…בת. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושב שבנות יכולות לאהוב כדורגל בדיוק כמו בנים, אבל כל פעם שאני תופס את נויה מבית השחי וגורר אותה כדי שתבעט בכדור תוך כדי שאני צועק גווווווול באקסטזה כאילו אני מינימום במונדיאל עכשיו – מורן צועקת עלי לעזוב אותה בשקט ושהיא לא בן.
אז נכון, כשמורן לא רואה אני עדיין עושה את זה (וגם לפעמים כשהיא רואה ואני פשוט מתעלם מהצעקות שלה עלי) ובלילה כשאני משכיב את נויה לישון, אני שר לה שירים של מכבי חיפה בתקווה שמשהו ייקלט שם אצלה אבל עדיין – אני יודע שיהיה לי הרבה יותר קשה לקחת אותה למשחקי כדורגל מכיוון שהיא נולדה עם איברי רבייה נשיים ולא גבריים. להגיד לכם שהייתי מעדיף שייוולד לי בן ולא בת – ברור שלא! (אולי קצת אבל אל תגלו למורן), להגיד לכם שאם הבת שלי לא תתעניין בכדורגל זה יהיה בסדר מצידי – ברור שכן! (לא זה לא), להגיד לכם שאם הבת שלי תחליט לאהוד את ביתר ירושלים היא עדיין תקבל חלק בירושה – יכול להיות (על איזו בת אתם מדברים? אני מכחיש כל קשר אליה).
אם אתם מכירים אותי, אתם יודעים שאני לא אחד שמוותר כל כך בקלות! וגם אם אנחנו החליטה (מה ששמעתם) שאת נויה אני לא אקח למשחקים – זה לא יעצור אותי. אני פשוט אגיד לה שאני לוקח את נויה למופע בלט של להקת המחול הרוסי. מה זאת אומרת? ברור שהלהקה מופיעה בחיפה באצטדיון "סמי עופר" ב20:50. הצעיף של חיפה? זה סתם צעיף כדי שלא יהיה לה קר, ומה זאת אומרת בשביל מה אני צובע לה את הפנים בירוק? זה קרם הגנה חדש נגד קרני ירח…

נחזור לענייננו. כמו שאתם בטח יודעים (או שלא), המונדיאל נמשך חודש שלם וזה מתכון לאסון מבחינת זוגיות. כל יום יש בין משחק אחד לארבעה משחקים, כאשר כל משחק הוא 90 דקות לא כולל מחצית, הארכה ושאר עיכובים. תעשו את החשבון לבד, כמה זמן אני הולך להשקיע בחודש הזה בטלוויזיה ובחברים במקום באשתי ותבינו למה אני חושש לסיים את החודש הזה עם זימון לרבנות…
בסופו של דבר הגענו להסכם לא כתוב שאני פעם/פעמיים בשבוע יוצא לראות עם חברים משחקים ובשאר השבוע אני בבית. נכון, זו לא העסקה המושלמת מבחינתי אבל לפחות ככה אני יכול לדאוג שבזמן שאני בבית נויה תראה כדורגל ותרכוש קצת תרבות…
טוב, מורן הלכה לראות סרט עם חברים אז נשארתי לראות את משחק הפתיחה של המונדיאל ביחד עם נויה, הבעיה היחידה היא שנויה נרדמה…
בעצם, תרבות עוד לא הרגה אף אחת ולא יזיק לה לספוג קצת תרבות.
נויה, את ישנה מתוקה?

—————————————————————————————————–
בזמן שאני חולם לצפות במונדיאל, יש לי חבר שאשכרה זכה בכרטיסים לגמר המונדיאל לפני 8 שנים! באסה בשבילו שהוא בטעות זרק את הכרטיסים לחירייה אבל סוף טוב – הכל טוב. או שלא? לחצו כאן לצפייה

 

 

 

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “המונדיאל ואומנות אחזקת המשפחה

  1. ההסבר על הנבדל פשוט מעולה!

    אהבתי

  2. הנבדל הזה עובד גם בסופר. חוץ מזה ענק! (קרם ירוק נגד קרני ירח)

    אהבתי

  3. פינגבק: איך זכיתי בזוג כרטיסים לגמר המונדיאל? ואיך זה קשור לחירייה | תחתית החבית

  4. פינגבק: גביע יש רק בגלידה | על כוס קפה | The Cappuccino

  5. פינגבק: זכרונות ממונדיאלים קודמים | תחתית החבית

  6. פינגבק: איש באמונתו יחיה… האומנם? | אבא בלאגן

להגיב על talch לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s