קח לך אשה ובנה לה בית?

20/04/2014 מאת elyasafyaakov 19 תגובות

בואו נשים את הדברים על השולחן:
1. אני עובד סוציאלי.
2. עובדים סוציאליים לא מרוויחים הרבה כסף.
3. צריך הרבה כסף בשביל לקנות בית.

עכשיו תגידו לי אתם, מה הייתם עושים במצב שלי?
מה הייתם עושים, אם המשכורת שלכם לא מספיקה אפילו לאוכל לכלב וזה עוד כשאין לי כלב (אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק אחד)?
מה הייתם עושים אם כשהייתם עוברים ברחוב ליד הומלס, הוא היה נותן לכם שקל?
מה הייתם עושים אם מקום הקבע היחידי שאתם יכולים להרשות לעצמכם זו חלקת קבר?
אני מודה שיצא לי לחשוב יותר מפעם אחת על איך זה יהיה לשדוד בנק – אתם יודעים, כמו שכולנו חושבים מדי פעם, הדברים הרגילים. מה שעות הפתיחה של הסניף, מתי השומרים מתחלפים, מתי יש העברת מזומנים גדולה, האם הבנק מבוטח ויחזיר ללקוחות את הכסף שנגנב (הכי חשוב!), מאיפה אוכל להשיג נשק (מכאן) , נתיב מילוט וחיפוש נהג מהיר שיסע בו ועוד. כמו שאמרתי…הדברים שכולנו חושבים עליהם מתישהו.
אה… והכי חשוב זה לבחור את הבנק הנכון!

בנק הזרע

 

שר השיכון אורי אריאל, אמר לפני כשבועיים: "כשילדיי שואלים אותי אם לקנות היום דירה, תשובתי היא לא". מצוין! שלא יקנו…יישאר יותר בשבילי.
אני ומורן גרים ביחידת דיור מעל ההורים שלה מאז שהתחתנו (לפני כמעט 5 שנים), והגענו למסקנה שמיצינו את העניין. שלא תבינו אותי לא נכון, ההורים שלה מדהימים והלוואי ואוכל לתת לילדים שלי את מה שהם נותנים לנו, פשוט הגענו למצב שאנחנו רוצים לעבור כבר למקום משלנו, מקום שבו תהיה לנו הפרטיות שלנו, מקום שבו נוכל לאכול ארוחות משפחתיות רק שלושתנו – אני, מורן ונויה. הבעיה היא (כמו שבטח כבר הבנתם) שאין לנו מספיק כסף, בטח לא מספיק בשביל לקנות בית. וכשאני אומר שאין לנו מספיק כסף בשביל לקנות בית, אני מתכוון שאין לנו אפילו מספיק כסף בשביל ההון העצמי כדי שנוכל "לזכות" לקבל משכנתא, שאותה נצטרך לשלם ב-20 שנה הבאות במקרה הטוב. כלומר אין לנו מספיק כסף, כדי שנוכל לקבל עוד כסף, כדי שיהיה לנו מספיק כסף בשביל לקנות בית …
התעייפתם? גם אנחנו!

אני לא מצליח להבין את זה, באמת! אנחנו חיים כמו עלוקות אצל ההורים של מורן כבר כמעט 5 שנים, לא משלמים שכר דירה, לא עושים כביסות, 99% מארוחות הערב שלנו מתבצעות אצלם (תפתחו עלי עיניים, זה בסדר…) ואנחנו לא בליינים גדולים – יוצאים למסעדה פעם/פעמיים בחודש בערך, אז איך זה שעדיין לא הצלחנו לחסוך מספיק לדירה???
כמו שכבר אמרתי לכם אני עובד סוציאלי, אבל מה שלא סיפרתי לכם עדיין זה שאשתי מהנדסת. אני מבקש מכם, תחסכו ממני את הבדיחות על זה שהיא מביאה את הכסף הביתה ושהיא לובשת את המכנסים בבית, כבר שמעתי הכל – תאמינו לי. וגם ממש אין לי בעיה עם זה שהיא מביאה יותר כסף, בדיוק להיפך. מבחינתי שהיא תרוויח מיליונים ואני אשאר בבית עם הילדים, אבל נשאלת השאלה באיזה בית בדיוק אני אשאר איתם? אני מרגיש שאני לא נותן את הצד שלי בעסקה המשותפת הזאת שנקראת נישואים, לפחות מבחינה כלכלית. בכתובה רשום שחובת הבעל לפרנס את משפחתו ובמידה והוא לא מצליח לעשות זאת – זאת עילה לגירושין (אל תגלו לאשתי). אז נכון, אני ממש לא מסכים עם התפיסה המסורתית שאני בתור אבא אחראי לבדי לפרנסה ולביטחון של המשפחה שלי, אני חושב שזו חובה שנמצאת על הכתפיים של שני בני הזוג אבל כמו שכבר אמרתי – אני מרגיש שכרגע הכתפיים היחידות שנושאות בנטל הן של אשתי.

אמא שלי תמיד צוחקת עלי שאם אני רוצה כל כך בית, היא יכולה להביא לי קוטג'. חבל שלא לקוטג' הזה פיללתי, גם אם הוא בריא יותר. אני פשוט צריך להיות מציאותי ולהבין שהסיכוי היחידי שלי לקנות פה בית זה ככה:

 

בית ממונופול זה גם בית…

ובנושא אחר לגמרי – אני מחפש נהג מהיר ודיסקרטי עם נשק. אם אתם מכירים מישהו כזה, אתם יודעים איפה למצוא אותי.

—————————————————————————————————————————————————–

אם אהבתם את הפוסט הזה, אשמח אם תרשמו את כתובת האימייל שלכם שם, מצד שמאל למעלה, לקבלת הודעה כשבעתיד יוצא פוסט חדש.     את כתובת האימייל שלכם לא אחלוק עם אף אחד.

 

לבעלי לב חזק – שאר הפוסטים של הפרלמנט:

 

הזווית הקפיטליסטית: גבריאל ויינמן: בית זו לא בסך הכל קופסא שגרים בה
הזווית הטרנספורמטיבית: טל חן: כלכלת בית
זווית בדילמה: עומר להט: יצאתי בזול
זווית בדילמה2: יובל אדם: היה קשה משחשבתי
הזווית האידאית: ברק שטרית: יציאת מצריים, היהודי הנודד והמשכנתא שלי
הזווית הפסימית (או סארקסטית? או מציאותית? טוב, תחליטו לבד): אסף רותם: חרדות שלפני הקריסה
הזווית הדיבורסיבית: גיא רוה: לשלם שכר דירה כפול כאב גרוש
הזווית האובסולוטית: אילן שיינפלד: בית על תנאי