אבא בלאגן

קח לך אשה ובנה לה בית?

19 תגובות

בואו נשים את הדברים על השולחן:
1. אני עובד סוציאלי.
2. עובדים סוציאליים לא מרוויחים הרבה כסף.
3. צריך הרבה כסף בשביל לקנות בית.

עכשיו תגידו לי אתם, מה הייתם עושים במצב שלי?
מה הייתם עושים, אם המשכורת שלכם לא מספיקה אפילו לאוכל לכלב וזה עוד כשאין לי כלב (אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק אחד)?
מה הייתם עושים אם כשהייתם עוברים ברחוב ליד הומלס, הוא היה נותן לכם שקל?
מה הייתם עושים אם מקום הקבע היחידי שאתם יכולים להרשות לעצמכם זו חלקת קבר?
אני מודה שיצא לי לחשוב יותר מפעם אחת על איך זה יהיה לשדוד בנק – אתם יודעים, כמו שכולנו חושבים מדי פעם, הדברים הרגילים. מה שעות הפתיחה של הסניף, מתי השומרים מתחלפים, מתי יש העברת מזומנים גדולה, האם הבנק מבוטח ויחזיר ללקוחות את הכסף שנגנב (הכי חשוב!), מאיפה אוכל להשיג נשק (מכאן) , נתיב מילוט וחיפוש נהג מהיר שיסע בו ועוד. כמו שאמרתי…הדברים שכולנו חושבים עליהם מתישהו.
אה… והכי חשוב זה לבחור את הבנק הנכון!

בנק הזרע

בנק הזרע

 

שר השיכון אורי אריאל, אמר לפני כשבועיים: "כשילדיי שואלים אותי אם לקנות היום דירה, תשובתי היא לא"מצוין! שלא יקנו…יישאר יותר בשבילי.
אני ומורן גרים ביחידת דיור מעל ההורים שלה מאז שהתחתנו (לפני כמעט 5 שנים), והגענו למסקנה שמיצינו את העניין. שלא תבינו אותי לא נכון, ההורים שלה מדהימים והלוואי ואוכל לתת לילדים שלי את מה שהם נותנים לנו, פשוט הגענו למצב שאנחנו רוצים לעבור כבר למקום משלנו, מקום שבו תהיה לנו הפרטיות שלנו, מקום שבו נוכל לאכול ארוחות משפחתיות רק שלושתנו – אני, מורן ונויה. הבעיה היא (כמו שבטח כבר הבנתם) שאין לנו מספיק כסף, בטח לא מספיק בשביל לקנות בית. וכשאני אומר שאין לנו מספיק כסף בשביל לקנות בית, אני מתכוון שאין לנו אפילו מספיק כסף בשביל ההון העצמי כדי שנוכל "לזכות" לקבל משכנתא, שאותה נצטרך לשלם ב-20 שנה הבאות במקרה הטוב. כלומר אין לנו מספיק כסף, כדי שנוכל לקבל עוד כסף, כדי שיהיה לנו מספיק כסף בשביל לקנות בית …
התעייפתם? גם אנחנו!

אני לא מצליח להבין את זה, באמת! אנחנו חיים כמו עלוקות אצל ההורים של מורן כבר כמעט 5 שנים, לא משלמים שכר דירה, לא עושים כביסות, 99% מארוחות הערב שלנו מתבצעות אצלם (תפתחו עלי עיניים, זה בסדר…) ואנחנו לא בליינים גדולים – יוצאים למסעדה פעם/פעמיים בחודש בערך, אז איך זה שעדיין לא הצלחנו לחסוך מספיק לדירה???
כמו שכבר אמרתי לכם אני עובד סוציאלי, אבל מה שלא סיפרתי לכם עדיין זה שאשתי מהנדסת. אני מבקש מכם, תחסכו ממני את הבדיחות על זה שהיא מביאה את הכסף הביתה ושהיא לובשת את המכנסים בבית, כבר שמעתי הכל – תאמינו לי. וגם ממש אין לי בעיה עם זה שהיא מביאה יותר כסף, בדיוק להיפך. מבחינתי שהיא תרוויח מיליונים ואני אשאר בבית עם הילדים, אבל נשאלת השאלה באיזה בית בדיוק אני אשאר איתם? אני מרגיש שאני לא נותן את הצד שלי בעסקה המשותפת הזאת שנקראת נישואים, לפחות מבחינה כלכלית. בכתובה רשום שחובת הבעל לפרנס את משפחתו ובמידה והוא לא מצליח לעשות זאת – זאת עילה לגירושין (אל תגלו לאשתי). אז נכון, אני ממש לא מסכים עם התפיסה המסורתית שאני בתור אבא אחראי לבדי לפרנסה ולביטחון של המשפחה שלי, אני חושב שזו חובה שנמצאת על הכתפיים של שני בני הזוג אבל כמו שכבר אמרתי – אני מרגיש שכרגע הכתפיים היחידות שנושאות בנטל הן של אשתי.

אמא שלי תמיד צוחקת עלי שאם אני רוצה כל כך בית, היא יכולה להביא לי קוטג'. חבל שלא לקוטג' הזה פיללתי, גם אם הוא בריא יותר. אני פשוט צריך להיות מציאותי ולהבין שהסיכוי היחידי שלי לקנות פה בית זה ככה:

 

בית ממונופול זה גם בית...

בית ממונופול זה גם בית…

ובנושא אחר לגמרי – אני מחפש נהג מהיר ודיסקרטי עם נשק. אם אתם מכירים מישהו כזה, אתם יודעים איפה למצוא אותי.

—————————————————————————————————————————————————–

אם אהבתם את הפוסט הזה, אשמח אם תרשמו את כתובת האימייל שלכם שם, מצד שמאל למעלה, לקבלת הודעה כשבעתיד יוצא פוסט חדש.     את כתובת האימייל שלכם לא אחלוק עם אף אחד.

 

לבעלי לב חזק – שאר הפוסטים של הפרלמנט:

 

הזווית הקפיטליסטית: גבריאל ויינמן: בית זו לא בסך הכל קופסא שגרים בה
הזווית הטרנספורמטיבית: טל חן: כלכלת בית
זווית בדילמה: עומר להט: יצאתי בזול
זווית בדילמה2: יובל אדם: היה קשה משחשבתי
הזווית האידאית: ברק שטרית: יציאת מצריים, היהודי הנודד והמשכנתא שלי
הזווית הפסימית (או סארקסטית? או מציאותית? טוב, תחליטו לבד): אסף רותם: חרדות שלפני הקריסה
הזווית הדיבורסיבית: גיא רוה: לשלם שכר דירה כפול כאב גרוש
הזווית האובסולוטית: אילן שיינפלד: בית על תנאי

 

19 מחשבות על “קח לך אשה ובנה לה בית?

  1. אליסף,
    אני תמיד נהנית לקרוא את הבלוג שלך
    כל מילה בסלע
    מקווה שמישהו שם למעלה במגדל השן שומע…

    אהבתי

  2. אליסף, הכתיבה שלך משעשעת מאוד.
    אני לא מסכים עם הרבה ממה שאתה כותב, אבל זה נכתב בכל כך הרבה נועם וברמה גבוהה כזו, שאני יודע שיש עם מי לשוחח על הפערים בגישות.
    וקרעת אותי עם הפסקא האחרונה שלך.

    אהבתי

    • גבריאל, כמו שאתה בטח יודע כבר – גם אני לא מסכים עם רוב מה שאתה כותב, אבל איש חכם אמר פעם: "אפילו אם אני לא מסכים עם דעותיך, אלחם עד כלות כדי שתשמיע אותם".

      אהבתי

  3. אליסף,
    סליחה שאני אישי. אבל אני תמיד כזה. אתה מתוק ושובה לב בצורה שאין לתאר. ואם חס וחלילה היא תחליט להתגרש, בוא הנה מיד:)
    אילן.
    אה, כן. אתה גם כותב נפלא.
    :))

    אהבתי

  4. זה היה אחד המהנים שקראתי 🙂 ובלי קשר, יש לי סימפטיה לעובדים סוציאלים.

    אהבתי

  5. אחלה מאמר! ממש כיף לקרוא..

    אהבתי

  6. ליבי יוצא אליו, עם זאת, אנשים עם משכורות נמוכות משל הזוג הזה ועם הרבה יותר הוצאות מצליחים לחסוך.

    יוקר המחיה קיים, הצורך במחאה קיים וכך גם הצורך בשינוי. אבל הכתבה הזו? סתם בכיינות של אדם שלא יודע לנהל עצמו וביתו כלכלית.

    אני ואשתי מרוויחים פחות מהם ויש לנו פי כמה וכמה הוצאות (+ עזרה לאמא שלי + עזרה לדודתי העיוורת + שכ"ד + החזקת רכב + יס וכו' מינוס מסעדות) ואנחנו חוסכים יפה מאוד.
    הוא כתב שהוא לא מבין איך הוא לא מצליח לחסוך.

    גם אני לא מבין, כי הם משתכרים יותר מאיתנו (להערכתי) ואין לכם כמעט הוצאות (רק שכ"ד זה 4,000 אצלנו).

    תן לי לנחש- כמה עלתה להם החתונה?
    וכמה הם זורקים על מסעדה בחודש? ("רק" פעמיים בחודש…)
    האם הם מחליפים סמארטפון כל שנה/ שנתיים?

    ספרו לי על זה…

    אהבתי

    • איציק שלום,
      תודה על התגובה, אשתדל להגיב לך עניינית לגבי מה שרשמת:
      – עד לפני שנה הייתי סטודנט כאשר נכון להיום, אשתי עדיין סטודנטית (וכמובן שההורים שלנו לא שילמו על התארים שלנו).
      – אשתי מהנדסת אבל (כמו שכבר בטח הבנת), היא במשרת סטודנט ולכן השכר בהתאם.
      – ממרץ שנה שעברה גדלו ההוצאות החודשיות שלנו מכיוון שנויה נולדה ("ההוצאה" הכי משתלמת בחיים שלי).
      – על החתונה הוצאנו סכום לא מבוטל, נכון. יחד עם זאת, לא יצאנו ממנה במינוס (בזכות התמיכה של ההורים שלנו) ובעצם את החיים שלנו כזוג נשוי התחלנו בפלוס (קטן אבל פלוס).
      – על יציאה למסעדה אנחנו מוציאים כ100-150 ש"ח (לשנינו ביחד). סכום לא קטן אבל גם לא גדול במיוחד לדעתי.
      – אם הבנתי מדבריי שאני לא מצליח לחסוך, כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב (או שפשוט לא הבנת). אני מצליח לחסוך, פשוט לא מספיק בשביל הון עצמי לדירה.
      – סמארטפון: אני החלפתי לאחרונה אחרי 3 שנים ספמארטפון, אותו העברתי לאשתי. לא בזבזנים גדולים בתחום הסמארטפונים, במקרה ודאגת.

      זהו, "סיפרתי לך על זה". אשמח לשמוע את תגובתך בנושא.

      אהבתי

  7. אהלן אליאסף
    קוראים לי ארז ובדרך כלל אני לא כותב תגובות אבל הפעם המקרה הוא חריג. תאמין או לא גם אני גר ביחידה מעל ההורים של אישתי כמעט חמש שנים וגם אני עבדתי בעבודה עם נוער בסיכון במשך מספר שנים וגם עלי פותחים עיניים כי אני לא עושה כביסות (אבל משלם חשמל יחסי).
    אני ואישתי יחד עם שני ילדינו נמצאים במצב זהה של חסכון לא חסכון "והחלום" לשלם לבנק עשרים שנה במגמה מתמדת של מתקרב ומתרחק.
    ההבדל היחידי בינינו שאני הבנתי שאי אפשר להמשיך לעבוד בעבודה שלא מכניסה מספיק כסף ולא משנה כמה שהיא ממלאה ומספקת את הנפש אז עברתי לעבודת מכירת הארד קור ללא נפש כי במדינה כל כך מקולקלת דווקא האנשים שרוצים לעשות טוב לאחרים לא מרוויחים ולצערי הבנתי שחייב להיות בצד השני של המתרס. אני יודע שאתה מרגיש תחושת שליחות ואולי בזמן שאני כותב לך אני בעצם מנסה לשכנע את עצמי שכרגע אני והמשפחה שלי חשובים יותר ממקרים סוצאליים שעולים לי בעתיד ובחשובונות שיש לי לשלם.
    אחת לכמה זמן תופסת אותי התמימות שהכל יהיה יהיה בסדר ושהעולם יפה ופתאום ברגע סתמי של יום שני תופס אותי משפט שמחזיר אותי למציאות, למרות שהמשפט נלקח מעולם דימיוני -"כמה ראשים של בני סטארק עוד יערפו לפני שנבין שהעולם הוא מקום מכוער" (ציטוט לא מדוייק ממשחקי הכס)
    תהיה חזק ידידי ותלחם בכל הכח על מה ששייך לך.
    ארז

    אהבתי

    • תודה ארז.
      חבל לי לשמוע שנאלצת לעזוב את התחום, למרות שאני מבין לגמרי לליבך.
      אין ספק שעצם העובדה שאשתי מהנדסת, מקל עלי טיפה מכיוון שאני יודע שיהיה לנו מקור הכנסה טוב ממנה (למרות שלא הייתי מתנגד להרוויח עוד קצת בעצמי).
      אני מאוד מקווה שלא אאלץ לעזוב את המקצוע כי אני באמת רואה בו שליחות ומאושר מהיכולת שלי לעסוק במקצוע אשר משפר את המדינה בה אנחנו חיים. עוד לא הגעתי למצב בו אני ממש צריך לבחור בין לעזור לאחרים לבין לעזור לעצמי ואני מצטער בשבילך ובטוח שלא היה לך קל להחליט את מה שהחלטת.
      מניסיוני למדתי שמי שרוצה לעזור, עוזר. לא צריך תואר בשביל לשפר את הסביבה בה אנו חיים, צריך רק לב טוב ורצון לעזור.
      כולי תקווה שיבוא היום בו משרות חשובות במדינה יתוגמלו בצורה אחרת כמו אחיות, מורים ועובדים סוציאליים (ובטוח שיש עוד מקצועות כאלה).

      מאחל לך רק טוב!

      "היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם" (מהטמה גנדי)

      אהבתי

  8. פינגבק: נקמה מתוקה | אבא, גרבר!

להגיב על אילן שיינפלד לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s