אבא בלאגן

משנה כיוון

11 תגובות

משנה כיוון טאקיאין לי זיכרונות ילדות טובים עם אבא שלי. כלומר יש לי זיכרונות ילדות טובים ממנו אבל רובם כל-כך רחוקים, עד שאני עדיין מתלבט אם הם באמת קרו או שהם קיימים רק בדמיוני הפורה.
קשה לי לכתוב את הפוסט הזה מכיוון שאני חושש שאבא שלי איכשהו יקרא את זה. אני חושש לפגוע בו. אני חושש שהוא ייעלב. אני חושש שהוא לא יבין, שהמשפחה שלי לא תבין!

לאחר מחשבה, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה ישירות לאבא שלי ואני גם אתן לו לקרוא את זה לפני שאפרסם אותו.

אני חושש.

 

אבא

אני זוכר שכשהייתי ילד קטן, ממש ממש מזמן, הייתי מחכה ליום שבת. הייתי מחכה לא כי יכולתי לישון יותר וגם לא בגלל האוכל של אמא (למרות שלאוכל שלה היה חלק לא מבוטל מהאושר שביום הזה). הייתי מחכה כי ידעתי שאז אתה תוכל לשחק איתי! במשך כל השבוע היית עובד עד שעות מאוחרות וכשהיית חוזר, הייתי רואה אותך רק לזמן קצר ואז כבמטה קסם היית נעלם לבית הכנסת. אני זוכר שבשבת אחרי הארוחה, לפעמים, היית משחק איתי שחמט (וגם הייתי לא רע אם אני זוכר נכון), אבל ככל שעברו הימים והשנים הייתי רואה אותך פחות ופחות או לפחות כך הרגשתי. הרגשתי שאני תופס פחות ופחות מקום בעולמך ומי שמחליפה אותי זו הדת. כיום לאחר שהתבגרתי, אני מבין שהסיבה שאני כל כך מרוחק מהדת (גם אם למראית עין אני דתי), היא כי הדת לקחה אותך ממני.

אבא

כשנויה נולדה לי ממש פחדתי. פחדתי שאני אהיה כמוך. שלא תבין אותי לא נכון, אני לא חושב שאתה אדם רע אבל… כמו שאתה בטח יודע, ההתנדבויות תופסות חלק נכבד בחיים שלי, ככה אני חי וככה אני מקווה לחנך את ילדיי. היו זמנים שהיה לי עמוס בחיים, ממש עמוס, עמוס ברמה כזאת שבקושי הייתי בבית. פעם אחת למורן נמאס והיא אמרה לי שאני בדיוק כמוך!
אני לא רוצה להיות כמוך, אני רוצה להיות יותר טוב. אני רוצה שנויה תזכור את הזמנים שלנו ביחד, אני רוצה שהיא תהיה מאושרת איתי. אני רוצה שיהיה לה את מה שלא היה לי.

אבא

בשנים האחרונות אני מרגיש שקצת התחדש לי הקשר איתך. אני זוכה ליהנות מההומור המיוחד שלך (שמצחיק רק אותי) וכיף לי לראות איך אתה משחק ומשתולל עם הבת הבכורה שלי ועם שאר הנכדים (למרות שיש לי צביטה בלב כשאני רואה מה  הפסדתי…)

זמן איכות עם סבא. נויה ראשונה מצד שמאל

זמן איכות עם סבא. נויה ראשונה מצד שמאל

אני אוהב אותך אבא. באמת. אני יודע שאני לא אומר לך את זה מספיק.
היה חסר לי אבא נוכח בחיים. באמת. אני יודע שלא אמרתי לך את זה בכלל.
במשך הרבה שנים כעסתי עליך אבא. כעסתי שלא היית שם. כעסתי שהעדפת את הדת על ילדך שלך.

ישנו ספר שנקרא "עצות לילדי שטרם נולד". זהו ספר מדהים שאחת העצות שם אומרת: "לסלוח משמעו שיותר חשובה לך חברת האדם השני מכבודך. כשסולחים לא מאבדים דבר, פרט לכעס".

 

אני סולח.
אוהב, בנך אליסף.

 

—————————————————————————————————————————————————————–

הפוסטים של שאר הפרלמנט:

ברק שיטרית – הימים הראשונים אחרי הלידה – מה עכשיו?
יובל אדם – כשיואב הלך לגן בפעם הראשונה
גבריאל ויינמן – על פטר-רחם, פטרונות וסיפור מהפטרה
גיא רוה – ילדי שלי
אילן שיינפלד – אבא יולד עוד תאומים
עומר להט – הבכי הראשון שלי
אשר יזדי – הסתובב לו גלגל
טל חן – דאבל אור נאט'ינג

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “משנה כיוון

  1. לאליסף שבוע טוב! אם זאת הייתה הרגשה שלך כמובן אי אפשר שאבטל זאת. למיטב זכרוני אני יותר בבית הכנסת ב-12 שנים אחרונות . אך תמיד עזרתי לקלח אתכם ולעשות אתכם שעורי בית, בעיקר במקצועות קודש. כמו כן יצאנו לטיולים בחול המועד, בקיץ ימי עצמאות ,כך שהיינו בזמן
    איכות. תמיד תרומה לצבור היא על חשבון משפחה ומשתדלים לנצל את הזמן הפנוי להיות ביחד. באהבה, אבא

    אהבתי

  2. הפחד הגדול של כולנו הוא להפוך לאבות שלנו
    בסופו של דבר, לתסכולן של בנות הזוג שלנו, אנחנו בדיוק כמוהם….

    אהבתי

    • הקטע המדהים הוא, שעם כל הפחד שלי להיות כמוהו ולגרום למי שקרוב אליי לחוות את הטעויות שאני חוויתי, אני תמיד מאחל לעצמי להצליח להיות חצי ממנו. בטוח שבפנים גם אתה מאחל את זה לעצמך

      אהבתי

      • אני אהיה כנה איתך אשר.
        אני פוחד להצליח כמו אבא שלי…אני ממש מנסה לשים את ערך המשפחה מעל הכל אבל תמיד יש את הרצון למימוש עצמי ואני פוחד שאם אצליח אז אשאב לזה ואהיה פחות עם המשפחה שלי כמו שאבא שלי היה איתי

        אהבתי

      • אני אהיה כנה איתך שאני מסכים איתך לגמרי

        אהבתי

  3. פינגבק: על פטר-רחם, פטרונות וסיפור מההפטרה | אבא של אורי יודע על מה הוא מדבר

  4. פינגבק: הבכי הראשון שלי | על כוס קפה

  5. פינגבק: בית זו *לא* בסך הכל קופסא שגרים בה | אבא של אורי יודע על מה הוא מדבר

  6. פינגבק: איש באמונתו יחיה… האומנם? | אבא בלאגן

  7. כמו שאתה בטח יודע, אני קוראת אותך, בוכה מול המסך, ומרגישה כאילו כתבתי את זה בעצמי.
    הכנות שלך, הדרך בה פשוט אמרת את הדברים, בכזו פגיעות, בכזו חשיפה – זה לא יכול שלא לגעת במקומות הכואבים ביותר.
    מדהים בעיניי שנתת לאבא שלך לקרוא ומדהים שהוא הקשיב.

    את המשפט הזה שציטטת בסוף, אמרתי לעצמי לא מעט פעמים. כששאלו אותי איך הצלחנו, אני ואבי, לשקם את הקשר ביננו, עניתי בפשטות "סלחתי לו. לקחתי את הכעס, הכאב, הפגיעות, ושמתי אותם בצד לטובת מערכת יחסים עם אבא שלי". זה הדבר היחיד שחשוב.

    תודה על השיתוף המדהים הזה.

    אהבתי

להגיב על Maayan M לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s