שמעתי סיפור פעם, על אב צעיר שעמד נרגש והביט במשך כמה דקות בשלישייה שהביאה האחות מחדר התינוקות, כאשר לבסוף הוא אמר לה: "אני חושב שניקח את האמצעי"…
אז נכון, האבות של היום זה לא האבות של פעם. היום כנראה שאותו אבא היה בוחר לפחות שניים מתוך השלושה.
בשיחות עם אמהות, הן כל הזמן מתלוננות על כך ש"לקחו להן את היום שלהן" בכך שהפכו את יום האם ליום המשפחה. אני תמיד אומר להן שאין להן סיבה להתלונן ושאני בתור אבא לא צריך יום מיוחד בשנה שבו יגידו לי תודה… חארטה! אני מבין את הטענה שלהן, הן עכשיו צריכות להתחלק עם עוד מישהו ביום הזה. תשאלו כל זוג תאומים אם הם היו מעדיפים לחגוג יום הולדת ביחד או שיחגגו לכל אחד מהם בנפרד ותבינו על מה אני מדבר. ואני גם אגיד לכם יותר מזה, לא רק שאני צריך את היום הזה, אני גם שוקל להגיש בקשה רשמית להפוך את היום הזה לשבוע! הרי בואו נודה בזה, הילדים שלנו מעריכים אותנו רק אחרי שהם יוצאים מהבית וגם זה לא תמיד. עד שהתחתנתי ויצאתי מהבית, הייתי בטוח שמכונת הכביסה גם מקפלת ושמה את הבגדים שלי בארון…
והרי מה בסך הכל ביקשנו? שיגידו תודה מדי פעם, שיזרקו איזה חיוך כשהפנים שלהם לא דבוקים לסמארטפון ושיראו לנו שהם מעריכים את ההקרבה שלנו. עד היום אני חושב על הקריירה העתידית שוויתרתי עליה בתור מאלף אריות אסיאתיים לבקנים…
בתור ילד אני תמיד זוכר את יום האם, בתור יום שהיינו קונים לאמא שלי מתנה או זר פרחים, כותבים לה איזה מכתב שבו אנחנו אומרים שאנחנו אוהבים אותה ושהיא האמא הכי טובה בעולם (אתם בטח רשמתם משהו אחר במקום 'האמא הכי טובה בעולם' כי אמא שלי היא האמא הכי טובה שיש. אם לא רשמתם משהו אחר אז סתם שיקרתם לאמא שלכם וזו כבר בעיה שלכם). אבל מאז שיום האם הפך להיות יום המשפחה, הדבר היחידי שאמא שלי מקבלת ביום הזה, זו הודעת sms שלכבוד יום המשפחה יש מוצר שני ב50% הנחה במשביר לצרכן…
ועדיין לא הצלחתי להבין לאיפה נעלם יום האב בכל הסיפור הזה??? יכול להיות שהוא פשוט נעלם ולא רואים אותו? או כמו שאומר השיר: "אבא הלך לעבודה…ישוב עם צאת הלבנה"?
אני מציע שיוחזר יום האם לאלתר ושיוסיפו בלוח השנה גם את יום האב, ככה כולם ירוויחו. וחוץ מזה, למה מה קרה? גם אני רוצה מוצר שני ב50% הנחה!
אבא בלאגן 
03/02/2014 בשעה 18:21
מסכימה עם כל מילה!! (ועצובה על כך שוויתרת על החלום להיות מאלף אריות אסיאתיים לבקנים :P)
אהבתיאהבתי
03/02/2014 בשעה 18:58
אין ספק שמגיע לאמא יום משל עצמה! וגם לאבא לא יזיק…פעם בשנה שהילדים אומרים תודה על הכל 🙂
אהבתיאהבתי
03/02/2014 בשעה 19:38
אני זוכרת שבתור ילדה אמרתי תודה/ עשיתי מחוה נחמדה סתם בימי חול כי הרגשתי צורך, מקוה שגם הילדים שלי ירגישו כך ואז מבחינתי אין כל משמעות ליום האם/ יום האב/ יום המשפחה, מיותרים…
אהבתיאהבתי
03/02/2014 בשעה 21:57
אל תשכח שלאב יש חודש שלם, אז לאם מגיע לפחות יום אחד בשנה P:
אהבתיאהבתי
04/02/2014 בשעה 09:55
סתם מסובך. אחרי זה ירצו יום הדוד, יום הסבתא ויום הגיס.כשהילד יגיד תודה ויקנה מתנה, בלי קשר לחמישים אחוז הנחה- אז תדע שהצלחת
אהבתיאהבתי
04/02/2014 בשעה 10:09
מבחינתי, כל ילד צריך להגיד תודה ל3 אנשים: לאבא שלו, לאמא שלו ולמוהל שלא חתך יותר מדי. כל השאר זה סתם בונוס…
אהבתיאהבתי
04/02/2014 בשעה 12:02
אני לא ממש אוהבת את ההשוואות האלה- יש יום האם, מה עם אבא וכו'.
הקדישו יום מיוחד לאמא לא בגלל שהיא מקפלת כביסה או שוטפת כלים. גם לא בגלל שהיא קמה בלילה.
גבר מגיע לגיל מסויים, בד"כ באיזור גיל 13 ומתקבע על הדמות שהוא יהיה במשך כל חייו. גבר לא משתנה, רק הסטטוס משתנה ואולי גם סדר העדיפויות שלו.
אמא 'מקריבה' את הגוף שלה על מזבח ההורות. קצת דרמטי אבל זה נכון. מעבר לגוף, מעגל החיים של האישה סובב סביב הגוף שלה, ואין תחום בחיים שלא מושפע ממנו:
עבודה- למצוא עבודה זה עסק מורכב יותר לאמא. לא בגלל שהיא צריכה לחזור הביתה לילדים, את זה גם הגבר יכול לעשות. אישה נכנסת לריאיון והופ, מה שעולה למעסיק לראש זה- יש לה ילד בן שנתיים, בטח היא תיכנס בשנה-שנתיים הקרובות שוב להיריון ואז מתחיל החישוב הכלכלי- היא זכאית לבדיקות, לחופשות, חופשת לידה ואולי שמירת היריון וכו' וכו'. עדיף כבר לקחת רווקה\ גבר\ אישה בגיל הבלות.
אוכל- מתכננת היריון? בהיריון? מניקה? תאכלי מוצרי חלב, תשתי חומץ, אסור סושי, תסחטי פירות הדר, בא לי מלפפון חמוץ עם שוקולד, אפשר גם בלי.. וכו'.
ספורט? דיאטה? מסג'? ג'קוזי? אסור, מותר, לא מומלץ, בעדינות, בהתייעצות רופא
להרים קניות מהרכב? בשליש הראשון אסור, בשני מותר ובשלישי אי אפשר
נראה לי שכולנו הבנו את הנקודה. מניחה שיהיו הרבה כאלה שלא יסכימו איתי.
ואבא? כבודו במקומו מונח, הוא שותף מלא בכל. שיום אחד יהיה רק לאמא..
אהבתיאהבתי
04/02/2014 בשעה 12:59
אני מסכים חלקית.
לאמא מגיע יום משלה בגלל מי שהיא ולא בגלל מה שהיא עושה, אבל מאותה סיבה בדיוק מגיע גם יום לאבא.
כשמדברים על תחום העבודה צריך לזכור שגם האבות נפגעים. כשאמא תגיד למעסיק שלה שהיא צריכה לצאת היום מוקדם כדי לקחת את הילד מהגן או שהיא נשארת בבית כי הילד חולה אז זה לגיטימי, אבל כשאבא יגיד את זה בעבודה אז יעשו לו פרצופים או ישאלו ״מה עם האמא?״.
זה לא משחק סכום אפס, האבות כמו האמהות , גם מפסידים מהמצב היום בשוק העבודה…
לגבי ההריון- אני מסכים שאי-הנעימות היא בעיקר אצלכן אבל אל תשכחי שיש שם מישהו שנמצא איתך כל רגע מהדרך…
לגבי השורה הסופית שלך- זו בדיוק היתה הנקודה שלי, שיהיה יום רק בשביל האמא אבל שיהיה אותו יום גם רק בשביל האבא 🙂
אהבתיאהבתי